ערב טוב לכולם!
עוד שבוע לימודים שנראה ארוך במיוחד הגיע לקיצו והשאיר אותי רק עם עבודה קטנה ומעצבנת באנגלית וכאבי רגליים נוראיים משיעור ספורט (מי חשב שזה טוב לרוץ 1500 מטר בתשע בבוקר?). השבוע הזה גם השאיר אותי עם חוויות קשות מעוד יום רביעי אחד. צריך לבטל את הימים האלה. מתחילים עם שעתיים נורמליות של פיזיקה ומשם הכל מתדרדר. שיעור תנ”ך אחד בו אנחנו נחים. לאחר מכן שיעור היסטוריה בו אנחנו כבר מנמנמים. לקראת הסוף יש אנגלית, שיעור בו המורה מדברת חמש דקות ואנחנו עוברים לשינה קלה ולקינוח יש עוד שיעור היסטוריה בו המוח קורס ועובר לשינה עמוקה מאוד. יבוטלו ימי רביעי לאלתר.
ומלבד יום רביעי, היה גם את היום. אמנם לא יום בין המרתקים שהיו, אבל כל מבחן בהיסטוריה יכול להרוג מישהו משעמום.
היום התחיל עם שני שיעורי מתמטיקה. כדי לנצל את הזמן ביעילות שאלתי ממישהו דפים על היהודים בארה”ב למבחן בהיסטוריה. המורה בכיתה אמר כל מיני דברים על סדרות הנדסיות ומנת הסדרה (עוד פעם אחת אני אשמע את המילים האלה ואני אשתגע), אבל אני הייתי עסוק בדברים הרבה יותר חשובים, כמו נסיון להבין איך אפשר לכתוב כל כך הרבה פעמים אמריקניזציה בשלושה עמודים. לאחר שקראתי בפעם המאתיים את המילה אמריקניזציה, עברתי לחלק של הזרמים. כידוע, ביהדות יש שני זרמים עיקריים: זרמים דתיים וזרמים של דולרים. את הזרמים הדתיים ידעתי טוב מאוד מהעבודה שעשיתי אחרי המבחן בכימיה. האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים הופיעו שוב ושוב בדפי הסיכום ובפיות חברי לכיתה. אחרי הזרמים היהודים, הגיעה פעילות התנועה הציונית. ללא ספק, הם עושים עבודת קודש. מצד אחד, יש את הועד היהודי-אמריקאי שתפקידו לתרום כסף. מצד שני, יש את הקונגרס היהודי-אמריקאי שלו תפקיד הרבה יותר חשוב – לתת עוד כסף. לבסוף הופיע גם ארגון הג’וינט, שתאמינו או לא, גם הוא תורם ומזרים הרבה ניירות ירוקים. לא להאמין כמה פרטים לא רלוונטים אפשר ללמוד בשעתיים. בסוף השנה גם יש מבחן על כל פרט לא רלוונטי שלמדנו. איזה כיף.
אחרי חצי שעה לימוד להיסטוריה ושעה וחצי מתמטיקה (אחרי הכל, אי אפשר לקרוא את הדפים האלה יותר מדי) הגיע רגע האמת. רמת הפאניקה בכיתה היתה בערך באיזור רמת הפאניקה לפני המבחן בכימיה (שם היתה התקרבות מסוכנת להיסטריה כללית). אני החלטתי שאם אני רואה במבחן את המילים “זרמים דתיים” אני בוחר את השאלה בלי קשר לסעיף הראשון שלה. המורה נכנסה, הוצאנו דפדפות שלמות, קיבלנו את המבחן והתחלנו לכתוב. לשמחתי ראיתי את שתי מילות המפתח האלה ובחרתי בשאלה השניה. הסעיף הראשון נגע ברוזוולט, אותו אחד שכבר כיכב כאן בבלוג לפני שנה וחצי. הסעיף השני ביקש להציג שני זרמים דתיים ביהדות ולהסביר את הגישה של אחד מהם לקיום המצוות. כאן טמונה שאלה ענקית: אם מבקשים ממני להציג שני זרמים ולהסביר גישה של אחד מהם, למה אני לא יכול לכתוב “ביהדות יש בין היתר רפורמים וקונסרבטיבים. הרפורמים לא מקיימים את כל המצוות, אלא רק את המצוות המוסריות”? למה אני צריך לכתוב עמוד שלם המתאר את סבלם הנורא של היהודים ואת אי התאמתם לחברה ועוד כל מיני קשקושים כאלה רק בשביל שני משפטים? ממש מעצבן. לפחות בשאלה האחרונה יכולתי לכתוב רק חצי עמוד. זה היה משהו על מצע המפלגה הנאצית, משהו שיש בו כ”כ הרבה דוגמאות ולא חייבים לזכור הרבה. המבחן הוכתר כהצלחה ואני מקווה שהמורה תסכים איתי (ולא תוריד לי נקודות על חוסר פירוט במילים “כמו כן”).
אחרי הפאניקה ההיסטורית עברנו להירגע עם ספר חגי בספר הספרים. מסתבר שגם אלוהים יודע למרוח ולחזור על דברים מליוני פעמים. בספר כתוב שחגי מוסר שאלוהים אמר שמכיוון שלא נבנה בית המקדש, אין יבולים, אין גשם, אין אוכל, אין יין, אין שמן ואין עוד הרבה דברים. לאחר מכן הוא אומר שוב את אותו דבר, לאחר מכן הוא שוב אומר את זה ולסיכום הוא חוזר על זה בפעם החמש עשרה. אחרי זה השיעור נגמר ועברנו לשיעור חינוך שבו אספנו בקבוקים כדי לממן לחלק מהתלמידים שלא מסוגלים לשלם על המסע לפולין.
ולסיום היום, נשארנו גם שעתיים לפיזיקה. בשיעור הראשון לא היה שום דבר חדש, אבל בשיעור השני המורה עשתה לנו הכנה לחיל האוויר עם השאלה “מטוס טס בגובה 980 מטר במהירות 360 קמ”ש לעבר מכונית שנוסעת לעברו במהירות 90 קמ”ש. המטוס נושא פצצה. באיזה מרחק מהמכונית עליו להטיל את הפצצה כדי שהיא תפגע במכונית?”. ואחרי זה מתפלאים שהשכנים שלנו לא אוהבים אותנו.
זהו זה להיום. מחר יש לי רק להשלים את העבודה המרתקת באנגלית ולשלוח למורה. לאחר מכן אני נוסע לירושלים. ביום שבת אני ככל הנראה לא עושה כלום אבל אי אפשר לדעת אם זה יתחלף בשום דבר או לא.
יום טוב.
שלכם,
nadavs