מריחות היסטוריות

ערב טוב לכולם!

ראש השנה עבר אצלינו די בשקט. ביום שישי נסענו לחיפה, לאכול את אותם המאכלים שאכלנו גם בראש השנה הקודם בארץ, וגם בזה שלפניו, וגם בכל אלה שלפניו. ביום שבת עשינו הרבה כלום, והדבר הכי מרגש שעשינו היה לקרוא עיתון. ביום ראשון שוב נסענו לאיזור הצפון, הפעם לקריות, בשביל לאכול עוד קצת, כי הקיבות שלנו באמת התחילו לשאול למה לא נכנס לשם אוכל בחמש דקות האחרונות. למען האמת, כשמסתכלים על סידור החגים, רואים שמישהו עשה עבודה טובה. אחרי האכילה האינסופית בראש השנה מגיעים צום גדליה ויום כיפור ש”אוסרים” עלינו לאכול (אוסרים על מי שרוצה שיאסרו עליו). אחרי ליל הסדר מגיע שבוע שלם בו “אסור” לאכול כל דבר שאפילו אבות אבותיו היו עשויים מקמח. לכל חג יש חג אחר או איסור מסויים שיכסה עליו. כנראה ככה שמרו על כושר בתקופת התנ”ך.

ועכשיו למקום בו שואלים אותי על מה שקרה בתקופת התנ”ך: הבצפר.

את היום הארוך הזה פתחנו עם כימיה. ישר התחלנו עם סטוכיומטריה, שיטה שהמציא כימאי אחד לעשיית כאבי ראש. לאיש הזה היה עד כדי כך משעמם שהוא גילה שבגרם אחד של מימן יש 6.02 כפול 10 בחזקת 23 אטומים, ואפילו נתן למספר הזה שם, מול. משם אנשים התחילו להמציא עוד כל מיני שמות, כמו מולר ומסה מולרית. הכל בגלל אותו אחד שספר אטומים. בסוף השיעור הראשון גם קיבלנו את הבחנים בחזרה, ושלי חזר עם ציון תלת ספרתי (הוא כמעט היה נמוך יותר, אבל אז המורה גילתה שעשיתי בדיוק מה שהיא רצתה ושההסבר שהיא דרשה לא היה בהוראות). בשיעור השני המשכנו את כאב הראש המולרי הזה בגירסת הגז, שם למדנו מושג חדש, STP. כל ראשי התיבות האלה בעצם אומרים טמפרטורה ולחץ סטנדרטיים. אפס מעלות צלסיוס בלחץ של אטמוספירה אחת. ואיך זה קשור לגזים? כל מול אטומים של גז בטמפרטורה והלחץ האלה תופס בדיוק 22.4 ליטר. אל תשאלו אותי איך מדדו את זה.

אחרי השעתיים שבילינו בנסיון להבין איך אפשר לשמור נחושת במצב צבירה גזי באפס מעלות צלסיוס, עברנו לשיעור היסטוריה, שם גם קיבלנו את הבחנים בחזרה. שלי חזר עם 89 והסברים מה לא עשיתי בסדר. את הטעויות שלי אפשר לחלק לשני חלקים: נקודה אחת: קישור בין שני דברים שאין בינהם ממש קשר. עשר נקודות: לא פירטתי למה התכוונתי במילה/משפט, או בקיצור: לא מרחתי מספיק את התשובה. אבל אל דאגה, אני למדתי את הלקח. מהיום אני אסביר כל מושג ומושג, אפילו את המילים “ארצות הברית” אם צריך. למרבה האירוניה, דווקא התשובה הכי קצרה שלי קיבלה 25 נקודות. כנראה שלא צריך לדעת רק למרוח, אלא גם איפה.

אחרי שהתאמנו בלמרוח ולמתוח משפטים עד אינסוף, התפזרה הכיתה שלי לכיתות האנגלית. אצלינו היה חיבור למי שלא עשה אותו בפעם הקודמת, ומכיוון שעשיתי אותו והיא לא בדקה את המבחן, גם אני הייתי צריך לכתוב את החיבור. הפעם זה היה חיבור שנועד לשכנע מישהו בדעה שלי, הסוג החביב עלי. כשראיתי את הפורמט שהיא מבקשת מאיתנו, חשכו עיני. זה בכלל לא הפורמט הנכון. היא ביקשה שנכתוב הקדמה (הנושא והדעה שלנו), פסקה עם טיעונים נגד הדעה שלנו, פסקה עם טיעונים חזקים יותר בעד הדעה שלנו וסיכום. הפורמט הנכון (או לפחות זה שלמדתי בארה”ב ונראה לי הגיוני יותר) הוא הקדמה (הנושא, הדעה עליו ושלוש נקודות שמחזקות את הדעה), פסקה על כל נקודה כולל דוגמאות והסברים וסיכום שבו חוזרים על כל מה שנאמר בחיבור. (שמתם לב? הרגע השתמשתי בפורמט שלה. הצגתי את הנושא ודעתי עליו, נתתי מה שמנוגד לדעתי ואז את דעתי. זה עדיין לא הופך את זה לנכון). חוץ מהפורמט הנוראי (שדורש ארבע פסקאות במקום החמש שאני רגיל אליהן) המורה ביקשה גם בערך 150 מילים, לא להגזים ולהגיע ל-300. זו בעיה לא קטנה, כי כשאני כותב אני לא עושה חשבון למילים. אם היא רוצה שאני אכתוב מאה חמישים מילים, שתיתן לי לכתוב פסקה בנושא מסויים. אם היא נותנת לי לכתוב ארבע פסקאות, שלא תתפלא אם היא מקבלת ארבע מאות מילים. זמן לא מפריע לי בכתיבה ארוכה, רק מה לכתוב. אני יכול להגיד שעמדתי בחצי מהדרישות. את הפורמט הצלחתי איכשהו לסגל לעצמי, אבל מגבלת המילים נפרצה ללא בושה והכפילה, אולי שילשה, את עצמה. אני מקווה שהיא תעמוד בזה (לפי מה שהבנתי, היא לא אוהבת לקרוא חיבורים ארוכים, אבל אני לא ארד ברמה בגלל עצלנות של מורה).

אחרי האנגלית היו שני מקצועות שכל אחד מהם קיבל שיעור כפול. מכיוון שהערנות שלי בהם היתה (ועודנה) מוטלת בספק, אני רק אציין שקיבלתי מאה במבחן במתמטיקה. קיבלתי את החמש נקודות בונוס מהתרגיל הראשון ואיבדתי חמש בתרגיל השני. אחרי זה השמש כבר היתה בזווית של בערך 20 מעלות עם האדמה ורמת ההכרה הכללית בבית הספר היתה נמוכה מאוד. אני רק זוכר שהפעם קיבלנו נהג נורמלי, מה שגרם לנו להגיע לתחנה לפני שבע. אני דווקא די מתגעגע לאותו אדיוט. מצחיק אותי להסתכל עליו ולשמוע איך הוא מדבר. הוא לא קולט שכולם מסביב צוחקים עליו.

מחר היום הנורמלי ביותר בשבוע, שנהיה עוד יותר נורמלי עם העובדה שיש שיעור חופשי בחנ”ג. באמת פעמיים כי טוב ביום שלישי.

יום טוב.

שלכם,

nadavs