רוזוולט מכה שנית

ערב טוב לכולם!

סוף סוף, אחרי שלושה שבועות, אני יכול לישון על מיטה נורמלית. עד עכשיו ישנתי על מזרון שהיה נוח בערך כמו לישון ישירות על קפיצים. מעכשיו – לא עוד. עכשיו יש לי סוף סוף מיטה נורמלית בצורה ובגובה של מיטה, לא בגובה של רצפה. סוף סוף אפשר לישון.

ומלבד האירוע המרגש הזה, היו עוד כמה דברים, רובם בבצפר.

את הבוקר פתחתי במעבר לפיזיקה, שם גיליתי שהשד לא כל כך נורא ואחרי קריאה בספר מכניקה אני אוכל להדביק את הקצב (אני מקווה). קיבלתי גם את העבודה שהיתה לאחרים להגיש כדי שאני אוכל לנסות לעשות אותה. בינתיים כל מה שאני מבין שם זה שיש תאוצה שלילית איפהשהו בגרף, אבל לא יותר מזה. מחר אני אראה כבר מה הפסדתי.

אחרי שסיימנו שעתיים של פיזיקה עם “מיו”, ההוא מהחיכוך (ואחרי שכיתת ביולוגיה סיימה ללמוד על לחץ דם) עברנו כולנו לשיעור תנ”ך הישר אל תוך יחזקאל ל”ז. הפרק הזה נורא מפחיד. אלוהים לוקח מישהו ושם אותו בעמק עם מלא עצמות, ואז דורש ממנו לדבר אליהן. התנ”ך מלא בכל מיני דברים מוזרים, אבל יש לזה ייתרון. ככל שמשהו הוא יותר מוזר יש יותר סיכוי שהוא יופיע בבגרות, ויותר סיכוי לזכור אותו.

אחרי שקמו העצמות לתחיה הגיע שיעור היסטוריה, אותו בילינו בלהקשיב ללמה היה משבר גדול בארצות הברית (כי הם עיוורים ומטומטמים, זה למה). הם הוכיחו שוב ושוב שהקפיטליזם לא עובד. הגאונים מאמריקה לוו המון כסף, שמו אותו בבורסה וכשהיא קרסה הם איבדו כסף שממילא לא היה שלהם. אחר כך שוב התחלנו עם תרשימים שכל מורה אוהב ולבסוף סיימנו עם הבטחה לסרט בשיעור הבא. עם ההבטחה הזאת הלכנו לשיעור אנגלית.

בשיעור אנגלית המורה בכלל רצתה לשחרר אותנו. אמרו לה שמגיעים האוטובוסים ואנחנו צריכים ללכת הביתה. מכיוון שהיה לנו שיעור היסטוריה אחרי זה, נשארנו לשחק במחשבים (בהתחלה גם חיפשנו חומר לעבודה, אחרי זה נשברנו). אחרי שיעור חברה אחד ארוך (בעברית) הלכנו לראות את הסרט בהיסטוריה.

הסרט התחיל עם תיאור של נפילת הבורסה. כולם מכרו, כולם היו בפאניקה, אנשים עקרו מדרכות, עשו מהומות בוושינגטון והעיפו את הרברט הובר לכל הרוחות. אחריו הגיע אחד, פרנקלין דלנו רוזוולט. איך ששמעתי אותו מתחיל לדבר היתה לי תחושת דה ז’ה וו מאוד חזקה. כבר הייתי בסרט הזה. למדתי עליו בשיעור היסטוריה בכיתה ט’ וגם עשיתי עליו עבודה בסוף השנה. הניו דיל שלו די הצליח, אבל למרבה האירוניה, האמריקאים שהיו נגד כל התערבות בנעשה באירופה דווקא השתקמו בעקבות מלחמת העולם השניה. באמת ארץ של פרדוקסים.

זהו זה להיום. מחר אני שוב עובר לגור זמנית בבצפר עקב שיעור פיזיקה כפול בסוף היום (אבל חד פעמי – לחודש הזה). לא נורא, אחרי זה סוף שבוע.

יום טוב.

שלכם,

nadavs