עברתי דירה

ערב טוב לכולם!

מסתבר שיום שני הוא יום המעבר שלי למגורים בבית הספר. אני נמצא שם כמעט אותו מספר שעות שאני בבית, ואם מחשיבים גם את שעת היציאה ושעת החזרה מסתבר שאני נמצא בבית חצי שעה יותר מאשר בבית הספר ביום שני. זה בגלל שאני יוצא ברבע לשמונה כל יום וביום שני מסיים בשש וחצי, האוטובוס מגיע בשש וארבעים, עד התחנה שבה אני צריך לרדת זה כבר שבע ורבע וכשאני מגיע הביתה השעון מראה שבע וחצי. לא שזה ממש אפקטיבי. בערך מארבע המוח של רוב האנשים, מורים ותלמידים כאחד, מתחיל בהזיות על אוטובוסים הביתה, על הבית, על מקום לישון. לא ברור למה צריך כ”כ הרבה שעות, זה סתם מציק.

וחוץ מעניין השעות, מה עוד היה שם במקום ההוא שנהיה ביום שני כמעט כמו פנימייה, הבצפר.

היום התחיל בשיעור כימיה כפול. היה בוחן בחימצון-חיזור (שכבר די עולה לכולם על העצבים), והתברר שחצי מהכיתה יודעים מה הם עושים שם ולחצי השני אין מושג בכלל מה זה ה-Cu הזה ולמה יש מעליו פלוס שתיים לפעמים. מחר נקבל חזרה את הבוחן (שיותר נועד לראות איפה אנחנו) ונראה איפה הכיתה עומדת, ויותר חשוב, נראה עוד כמה זמן אנחנו הולכים לבלות על חימצון-חיזור בין מתכות ליוני מתכות. גם עשינו ניסויים בכיתה וראינו הדגמה מהמורה על איזה דברים אסור לעשות במעבדה, כמו להריח את החומרים ולגעת בקצף שיוצא ממשורה. לפחות למורה יש חוש הומור והיא לא מתייחסת לדברים יותר מדי ברצינות.

אחרי הכימיה עברנו להיסטוריה, שם, בהתעלמות מוחלטת מהתאריך (שהביא גם חגיגת יום הולדת כאן בבית), המורה הסבירה לנו את הסיבות למשבר הכלכלי הגדול של ארה”ב (היא שכחה “טמטום”) ולאחר מכן הגיע הסבר על איך זה השפיע על האמריקאים ולמה. בשיעורים הבאים גם נלמד על רוזוולט (לא! שוב פעם הוא!) ואיך התוכנית שלו שיגעה גם אותנו כשהיינו שם.

אחרי ששמעתי בעברית את כל מה ששמעתי באנגלית על המשבר הכלכלי הגדול של 1929, הגיע הזמן גם לשמוע אנגלית. בשיעור קראנו את גירסת ה”פוליטיקלי קורקט” של כיפה אדומה שהיתה די משועשעת (“כן סבתא, נזכרתי שאת מאותגרת אופטית”). אחרי הקריאה של הסיפור המשונה הקבוצה שלנו בחרה לעשות את העבודה (ששואלים עליה בבגרות בדיבור) על פינוקיו. מה שאנחנו פחות מרוצים ממנו זו העובדה שנאלץ להמחיז את הסיפור באנגלית ואולי לפני הורי תלמידי הכיתה. צריך לנקות את המקצוע הזה מהמערכת כמה שיותר מהר.

אחרי האנגלית עברתי לשעתיים האחרונות של ביולוגיה, שם המורה דיברה שעתיים על כלי הדם ואיך זה שכשאני רץ אני נושם יותר מהר. לפי מה שהבנתי, בפיזיקה הם עכשיו בשאלות בסגנון “קטיושה יוצאת מגבול לבנון בתאוצה X בזווית Y ועם Z גרם חומר נפץ. אזעקה נשמעת באיזור קריית שמונה. מצא את X, Y ו-Z”.

ולאחר ביולוגיה סיימנו את היום בשעתיים מתמטיקה, שם התעסקנו עם משוואות קוויות עם פרמטרים וניסינו לקבוע לאיזה ערכים של הפרמטר אין פתרונות, יש פתרון אחד או אינסוף פתרונות. רובם מאוד קלים, חלקם קצת יותר מעצבנים, אבל אין שום דבר קשה. אין לי מושג אם בכלל יש דברים כאלה בבגרות.

זהו זה להיום. מחר הולך להיות יום די טוב עם רק שלושה מקצועות והגעה הביתה לפני השקיעה. אני מקווה שלפחות הנהג אוטובוס יהיה פחות חולמני מזה שהיה היום (שעמד עשר שניות ברמזור ירוק תוך כדי בהייה אחורה).

יום טוב.

שלכם,

nadavs