עוברים דירה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
כפי שכל העולם חייב לדעת, היום נחגג יום העצמאות האמריקאי, חג שהוא ללא ספק תירוץ מצויין לבזבז זיקוקים בשבע בערב, כשעוד יש מספיק אור בשביל להפוך פנס לבלתי יעיל. השנה חוגגת האומה הגדולה 230 שנה, משהו שרוב האמריקאים לא טרחו לדעת, כי זה די קשה לחסר 1776 מ-2006. נקווה שבקרוב הם ישימו לב שכל פעם שהשנה נגמרת ב-6, המדינה שלהם חוגגת מספר עגול של שנים. אולי נלך לזיקוקים, אולי לא. תלוי אם יישארו מספיק גם לשעות החשיכה.

ובעניין חגיגי פחות, אתמול נשלחה תכולת הדירה שלנו לנמל לוס אנג’לס הענקי. בשבע בבוקר הגיעו האורזים ומיד השתלטו על הסלון והתחילו לארוז את הספות והכורסה. אחרי שהתעוררנו כולנו (כי לא היתה ברירה כבר), ניתקתי את המחשב מכבליו ולאחר מכן האורזים לקחו גם אותו. בסופו של דבר אמא שלי חשבה שזה יהיה רעיון טוב שאני והאחים שלי נלך לאיזה סרט כדי שנעשה משהו קצת יותר מעניין מלבהות במקסיקנים עוטפים דברים. הלכנו לראות את הסרט “קליק” עם אדם סנדלר. סרט גדול זה לא, אבל כמו שכל אמריקה אוהבת, יש סוף טוב ומוסר השכל חשוב. לאחר מכן גם נהיינו קצת רעבים, אז הלכנו לאכול במסעדת “חיפה” שיש בה אוכל ישראלי. היה אוכל די טוב, יחסית לאוכל האמריקאי מפלסטיק.

כשחזרנו מהמסעדה, התברר שקרה אסון. אנשים התעלמו משלטי ה”אסור לחנות” שלנו, ובגלל המשבר החמור הזה המכולה לא יכלה לחנות בדיוק מול הבית בשביל להעמיס את הדברים. אחרי שנשאר שם רק אוטו אחד, התייאשנו והתקשרנו לפקחי החנייה של העירייה. מכיוון ששתי מחלקות של העירייה לא יכולות לתקשר בינהן, אחרי קניית השלטים מהעירייה היינו צריכים להתקשר לפקחי החנייה של העירייה בשביל שהם יוכלו לגרור. לא התקשרנו, ככה שהשוטרים היו יכולים רק לתת קנס (65 דולר, רשעים). הגיע שוטר, שהתברר שהוא השוטר של בית הספר של האחים שלי, ואחרי סיורים מסביב לבית של בעל הבי.אמ.וו הסורר הוא הגיע למסקנה המדהימה שהם לא בבית. בגלל הקשר הקטן בין המשפחה שלנו לשוטר (למרות שהוא נראה קצת מאוכזב מזה שלא קיבלנו ממנו קנסות), הוא אישר למכולה לחנות באמצע הרחוב עד שיפונה האוטו המרושע. גם קנס הוא לא שכח לתת, למען יראו וייראו.

בסופו של דבר המכולה הועמסה, נשלחה לנמל ותצא שבוע הבא לכיוון פנמה ומשם אל האוקיינוס האטלנטי הגדול. בעלת הבי.אמ.וו גם פגשה את אמא שלי ושאלה אותה “לפני כמה זמן שמתם את השלטים?”. יש פה כמה רפי שכל בדרגות קיצוניות. הנורמלים בין האנשים פה ראו שאסור לחנות שם וחנו במקום אחר, ורק הפסיכים חונים שם דווקא בשביל שאולי לא הודענו למשטרה, או שתלינו את השלטים פחות מ-72 שעות לפני המועד. אז לא, השלטים נתלו בזמן, רק שלא הודענו למשטרה. אבל בכל זאת, אני לא מבין איך אנשים רק מנסים לעשות דווקא כל הזמן (זה עלה להם בסוף 65 דולר).

ולסיום, הגיעה התוצאה של מבחן ה-AP המסכן שעשיתי במאי. קיבלתי בו 5 (המקסימום). מעניין כמה קיבלנו האחרים שעשו.

ולסיום, משפט אמריקאי מעצבן: “?Did you notify the police”. זה באמת נורא קשה להעביר מידע בין שתי מחלקות של העירייה. כנראה שגם אין קשר בין תאי המוח של העובדים שם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs