Stupid American Test

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

שלשום, ביום שבת, הוסעתי בשבע ורבע בבוקר לכיוון USC, אוניברסיטת דרום קליפורניה. לא, לא התקבלתי לשום אוניברסיטה. פשוט נרשמתי לעשות שם את ה-SAT, כי בבצפר שלי כל המקומות היו תפוסים. המטרה של המבחן המייאש הזה היא לבדוק האם אני מוכן לקולג’. אני חושב שנכשלתי בגדול במבחן הזה. אני לא מוכן לקולג’. אני לא מתכוון לשאלות שהיו ברמה של כיתה ח’, אלא לתנאים הקשים. חום אימים, משגיח עם קול שעלה לי על העצבים, כיסאות נוראיים ושטח של 100 סמ”ר לכתוב עליו. אחרי המבחן הזה אפילו לא יכולתי לשבת באוטו, כה נורא היה המבחן הזה. לא איכפת לי אם קיבלתי 200 או 2400, את המבחן הזה אני לא עושה שוב גם אם ישלמו לי. אני ממש לא מבין את האנשים שעושים את המבחן הזה יותר מפעם אחת (ברצינות, גם עינוי וגם תת רמה). נקווה שיהיה טוב, כי מקבלים את זה בארץ.

חוץ מהמבחן הנורא הזה, אתמול גם נהגתי קצת. אמנם לא לבד וגם לא באור, אבל עוד נסיון לילי זה תמיד טוב. חוץ מזה, אין אף אחד בכביש בתשע בלילה ביום ראשון. היה הרבה יותר קל מאשר עם הפרמיט. אחרי שהגענו לחברים לביקור הקצר (בשביל זה נהגתי, לא בשביל להכיר עוד יותר את סנטה מוניקה) וחסמנו להם יפה את האוטו, מישהו מהם היה צריך לצאת. אני נשלחתי למשימת חילוץ האוטו אל הרחוב, וחזרה. זו היתה הפעם הראשונה שהייתי לבד במשהו קצת יותר מעניין מלהכנס לחנייה מתחת לבית. בקרוב יהיו גם נסיעות יותר מעניינות, וליותר מתשעים שניות.

ועכשיו למקום ההוא שממש לא כדאי לי לנהוג אליו: הבצפר.

במחשבים התברר שמי שעובד איתי על המטריצות כבר לא ממש עושה שום דבר. אני אתחיל עכשיו לעבוד על ממשק משתמש לפני יום שישי, המועד האחרון שבו ייאספו כל הפרוייקטים והמורה יבדוק כמה הם שווים. שלנו לא שווה הרבה, אבל עשינו את המבחן AP, אז הוא ייתן לנו ציון טוב בתעודה.

בחנ”ג הפעם לא שיחקתי סופטבול, אלא הלכתי לצד להתאמן על זריקות ותפיסות. יש מבחן על זה בימים הקרובים. גם אם הייתי משחק, זה היה בדיוק עשר דקות. המורה כנראה הלך ממש לאט להביא את המחבט.

במתמטיקה המורה לא הפסיק לדבר על המבחן. יש אחת עשרה שאלות ושלושה בונוסים, וכל אחד שווה עשר נקודות. בשאלה אחת אפשר להרוויח 5 נקודות על משהו מסויים. בסך הכל אפשר לקבל במבחן הזה 145. מתוך 100. נראה אם אני אצליח להשיג משהו מעניין במבחן הזה. המורה אמר שהבונוסים לא קלים.

בביולוגיה שיחקנו בינגו. בגלל בחירת מילים גרועה על הכרטיס, לא יצא מזה כלום. אז לא יהיו תשע נקודות בונוס, רק שמונה. זה רק צמחים, אבל המורה עשתה מזה יותר רעש מהפרק של החיות.

באנגלית לא היתה מילה אחת על תקוות גדולות, וטוב שכך. במקום זה דיברנו על דקדוק, בעיקר בגלל שהמטומטמת מאחורה שיגעה לכולם את השכל עם “מחר יש מבחן מסכם! שקט כבר! מחר יש מבחן מסכם!”. ואם כבר שמתי ציטוטים, הנושא היה היום גרשיים מסביב לציטוטים ועוד כמה דברים. כמה מרתק.

בספרדית אנשים הביאו אוכל, ועל זה התמקד השיעור. הגענו גם לדיון קצר על התאריך של מחר (יום הבלבול הגדול) ועל איך קובעים שמשהו כשר. מחר, בדיוק אותו דבר. טוב, לא בדיוק, אבל דומה.

אם עקבתם טוב טוב עד עכשיו, בוודאי גיליתם שמחר יש לי ארבעה מבחנים. ריצה, משולשים, צמחים ודקדוק, אחד אחרי השני. צריך לחדד טוב את העפרונות. 145 נקודות זה לא סתם.

והמשפט האמריקאי להיום: “!Shut up! There’s grammar final tomorrow”. אמנם אין לה קול מעצבן כמו בוחן ה-SAT, אבל אני די מבין את המורה כשהיא אומרת לה לשתוק.

יום טוב.

שלכם,

nadavs