רובע האורות האדומים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום בארבע וחצי, שעתיים אחרי שסיימתי לסחוב תיק במשקל שמונים קילו מהבצפר, יצאתי להתאמן קצת על האוטו. בהתחלה היו קצת מכוניות, כמו תמיד. לא משהו מיוחד. נסענו לבסט ביי לקנות דיו למדפסת, ויצאנו משם, לכביש ראשי, לראות אורות אדומים. זה מה שראינו כל הזמן הזה. ובלוס אנג’לס, בשעה כזאת, אורות אדומים אומרים “יש לך עוד הרבה זמן לעמוד פה”. אחד הרמזורים אפילו הספיק להתחלף עשרים פעמים בערך עד שהגעתי לקצה (אחרי רמזים עבים מאוד למי שבמסלול השני שאני רוצה לעבור שמאלה). התקדמתי לאט, אבל בטוח. רמזור אחד או שניים בכל פעם (שאם לא היו שם מכוניות זה היה גם עשרה). השיטה הדבילית של הפנייה שמאלה והרחובות הפקוקים ממילא יצרו עוד יותר עומס. רמזור ירוק לא בהכרח אמר לנסוע, אלא שיש סיכוי להתקדם חצי מטר. אבל לא נורא. שיעור בהתמודדות בפקקים זה תמיד טוב, במיוחד בהתחשב בזה שהטסט יהיה באמצע השבוע. אמנם לא בשעה עמוסה, אבל לא בשבת (שיש בערך שתי מכוניות על הכביש בחלקים מסויימים).

ועכשיו למקום שבו יש פקקים במזדרון: הבצפר.

במחשבים התברר שהעצלן הזה אפילו לא הסתכל על הקוד ששלחתי לו. פשוט מעצבן. חוץ מזה, כנראה שיש בעיה בפוקנציית הוספה של המטריצות. נבדוק את זה ביום שני. אין לחץ, זה סתם פרוייקט במחשבים.

בחנ”ג המשכנו את המשחק המביש מיום רביעי עם עוד יותר בוגדים שעברו לקבוצה השניה. המשחק התחיל חלש מאוד. הם תפסו לנו את כל הכדורים ואנחנו בקושי הוצאנו אותם. לבסוף זה התהפך, והם התחילו לפשל. בסוף, אחרי הנקודות מהמשחק הקודם, יצא עשר ארבע לנו. זה מעלה את המאזן הכללי ל-35-5. מעניין כמה הם ימשיכו עם זה, כי בקצב הזה אנחנו מגיעים לחמישים כבר שבוע הבא.

במתמטיקה התחלנו את הפרק על משולשים. ישרי זווית, חדי זוויות וקהי זווית, הכל היה שם. אפילו חוק הקוסינוסים קפץ לביקור. את חוק הסינוסים נלמד בהמשך, אבל לא את חוק הסינוסים השני שאומר שתמיד מצטננים כשיש משהו חשוב לעשות. חוץ מזה, גיליתי גם שסוקאטואה, מילה שנשמעת כמו אומנות לחימה יפנית, היא בעצם SOH CAH TOA שזה קיצור שעוזר לאמריקאים עם הטריגונומטריה שלהם. כי זה באמת נורא קשה לזכור את הטנגנס של ארבעים וחמש מעלות.

בביולוגיה היה מבחן, וההכנות היו בדיוק כמו שציפיתי. שינון והקאה של כל החומר שאי פעם למדנו על זוחלים, ציפורים ויונקים. המבחן היה קל והאקסטרה קרדיט היה אפילו יותר קל, אבל רק למי שזכר מי זה Archeopteryx (לא, הוא לא יווני. זו ציפור).
באנגלית המורה היתה כמעט בפאניקה. כל מי שפתח את הפה, בלי לדבר אפילו, קיבל נקודות שליליות למבחן. אוטומטית, בלי לנסות. המבחן עצמו היה די קל. בחלק הכתוב הלך לי ממש טוב, ובחלק עם השאלות האמריקאיות אני חושב שהלך לי לא רע. סוף סוף ייצא משהו טוב מהסיפור הזה. נקווה שהתקוות שלנו לקראת המבחן לא היו גדולות מדי, כי פיפ עלול להתאכזב.

בספרדית דיברנו על שדות תעופה. אנחנו אפילו צריכים לדעת איך אומרים מספר טיסה. כשאומרים לי טיסה, זה ישר מזכיר לי את היותר מחמישים שעות שביליתי בטיסות מישראל לארה”ב, לישראל שוב ואח”כ עוד פעם לארה”ב. ממש כיף לא נורמלי. המבחן לא חזר, אבל זה לא משנה. זה אחד המבחנים הדביליים ביותר שהיו לי אי פעם. יש כמה יותר רציניים. אחד עוד פחות משבועיים ואחד עוד 15 ימים.

זהו זה לבצפר היום. מחר האירוויזיון, בשתיים עשרה בצהריים. נראה איך אדי ייצג אותנו. בכל מקרה צריך להכין שיר טוב לשנה הבאה, או שלא נעבור את החצי גמר.
והמשפט האמריקאי להיום: “SOH CAH TOA”. זה באמת נשמע דבילי.
יום טוב.

שלכם,
nadavs