יום בלי קריירה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
הנה, עוד יום קריירה היה בבית הספר פה בעיר. הדבר הנכון היחיד שנאמר על יום הקריירה זה שהוא יום. מזל, כי אם זה היה יותר הייתי משתגע לגמרי. אפילו שנה שעברה, עם הדוגמנות, היה יותר טוב למרות השעמום הגדול שהיה בהרצאות המפגרות לפני. הנה מה שהיה ביום הזה, ותאמינו לי, לא נהנתי מזה בכלל.

היום התחיל בשיעור מתמטיקה. משוואות טריגונומטריות ומעגליות הופיעו בלי סוף. האות n כבר עולה לכולם על העצבים, וגם המעלות לא בדיוק מעודדות אותנו. טיתא ואיקס מעולם לא נראו מעצבנים יותר, וגם שלושים, ארבעים וחמש, שישים ותשעים כבר די מעלים את העצבים. התברר שהמבחן שבוע הבא ביום חמישי. זהו זה, נגמר המסתורין. המורה תמיד הורס את ההפתעה.

אחרי השיעור הזה יצאנו כולנו לאודיטוריום. היו לנו שני מרצים, כל אחד מצליח בקריירה אחרת. הראשונה מצליחה בקריירה של לעלות לעולם על העצבים ולעשות פוזות למצלמה והשני טוב בלהמציא סיפורים ללוס אנג’לס טיימס ולעודד תלמידים להשתמש בסמים. המרצה הראשונה, אומרוסה, התחילה את חייה בפרוייקט שיכון. היא הופיעה בתוכנית של דונאלד טראמפ, באפקט הפחד ובעוד סדרה כלשהי שלאף אחד לא איכפת ממנה. כל מה שהיא רוצה זה כסף. והרבה. בגיל 26 כבר היה לה סכום שבע ספרתי של כסף בבנק, ועכשיו היא מלהיבה את האמריקאים הצעירים להרים מטבעות של רבע סנט מהריצפה, כי היא יכולה להפוך אותם למליונים. תודה רבה לאומרוסה, אחת שמה שמעניין אותה זה אומרוסה וניירות ירוקים.

את השם של המרצה השני אני לא זוכר, אבל הוא היה מפגר לא פחות ממנה. אמנם הוא הצחיק את כולם, אבל בחלק מהבדיחות שלו המנהל בעצמו נבהל, ובצדק. המנהל הבין כמה הוא טעה כשהוא הביא אותו להרצאה. אמנם הוא לא היה ממש מלא בעצמו וכנראה שהוא לא סופר את הכסף כל יום כמו אומרוסה (תשובה שהתקבלה כתוצאה מהשאלה “האם את משתמשת במתמטיקה במקצוע שלך?”), אבל הוא לא בדיוק הסביר לנו מה הוא עושה, אלא יותר איך לא לעשות כלום בבצפר. מדהים. פשוט מדהים שנותנים לאדיוט כזה לכתוב בעיתון גדול.

אחרי כל השטויות האלה, עברנו להרצאות שבחרנו לנו. אני קיבלתי פיתוח באינטרנט, אינטרנט/אונליין ואף בי איי/השירות החשאי. רק אחד מהם באמת הגיע. הראשון לא הופיע בכלל ובשני קיבלנו סוכן נדל”ן משעמם ביותר. רק בהרצאה השלישית קיבלנו איש מהשירות החשאי (מאוד חשאי, כולם יודעים על זה). הוא ענה על כל השאלות בחיוב, חוץ מאחת: “אפשר לראות את האקדח?”. כולם חיכו לזה, והתאכזבו.

אחרי זה היו עוד שני שיעורים, ובשיעור ספרדית המורה אמרה שהיא פשוט נגעלה מההרצאה שהיתה היום. סוף סוף מישהי שמוכנה ללכת נגד הראש האמריקאי. היא אמריקאית בעצמה, אבל היא מבינה משהו בהגיון. פשוט מדהים.

אין משפט אמריקאי. אין שום דבר. היום הזה הראה לי יותר מתמיד שכל עוד הנייר ירוק ויש עליו מספרים, האמריקאים ירוצו אחריו.

יום טוב.

שלכם,

nadavs