ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
האמת, שום בוקר טוב. כל ישראלי שלא עובד כנהג אמבולנס או כבאי בטח ישן עכשיו ויקום בשתיים עשרה בצהריים. פה לא ממש חוגגים את ל”ג בעומר, כי זה די בעייתי לעשות מדורות ליד בתים עם שלד מעץ. כנראה מרוב רעידות אדמה המוח של האנשים פה קצת קיבל מכות. נכון, עץ זה טוב נגד רעידות אדמה וברקים יש פה פעם בשנתיים, אבל גפרורים (למרות שאת האמריקאים בלתי אפשרי להדליק) יש בכל בית. לא פלא שהסירנות פה לא מפסיקות להישמע.
חוץ מזה, יצאנו אתמול אל הקולנוע לראות את הסרט החדש RV. אי אפשר להגיד עליו שהוא הסרט הטוב של השנה וגם לא ממש לצפות ממנו לזכות באוסקר, אבל אם אתם מחפשים סרט לראות ביום משעמם כלשהו, קחו אותו. ייתן לכם יותר משעה וחצי של סרט אמריקאי, אבל נחמד.
ועכשיו למקום שנמאס לי כבר מהסרטים שאני רואה בו: הבצפר.
במחשבים עלה לי ולמי שרוצה שאני אעשה איתו את הפרוייקט כי הוא עצלן רעיון. חשבנו להשתמש בדגים המפגרים של מבחני ה-AP (די! לא רוצה לשמוע מהם יותר עד יולי!) ולעשות משחק איקס עיגול. כדי שלא ניראה ממש משועממים, החלטנו גם לעשות שהדגים יזוזו לפי חוקי הדגים של קולג’ בורד לשנת תשס”ו. ואז קברתי את כל הרעיון של לעבוד איתו כשראיתי שהוא מתחיל עם משחקי הליקופטרים. אני יודע מה אני אעשה. תוכנה שפותרת מערכות משוואות עם מטריצות. לבד. בלי העזרה שלו. זאת הסיבה שאני שונא עבודות קבוצתיות.
בחנ”ג שוב שיחקנו נגד הכיתה השנייה, אבל הפעם קרה להם נס. הם השיגו נקודה. כל הכיתה שלי היתה בשוק טוטאלי. הם גם הצליחו לתפוס כמה כדורים (שניים בגלל שהמורה התחמן עזר להם). אבל הנקודה הזאת לא ממש שינתה את העובדה שאנחנו השגנו שבע. מחר אין חנ”ג ואין ריצה של שניים וחצי ק”מ. יש כמה ייתרונות ביום הקריירה הזה.
במתמטיקה היה שיעור ממש יוצא דופן: המורה ענה על שאלות. מרתק. סינוס, קוסינוס, טנגנס, קוטנגנס, סקנס וקוסקנס (לא ממש ברור למה שלושת האחרים משמשים, אבל יותר יפה לראות סקנס מאשר אחד חלקי קוסינוס) הופיעו בשיעור בלי סוף ושיגעו את כולנו. צריך להשאיר רק את הסינוס והקוסינוס. כל השאר זה ממילא מהם.
בביולוגיה שוב ראינו סרטים מעצבנים וגם גילינו שעגבניה זה פרי (בפעם המאה). אחרי שני הסרטים המרתקים גיליתי שקיבלתי 41 מתוך 40 במבחן האחרון שהיה לנו. זה אומר שיש נקודה שתכסה על דברים אחרים שעשיתי לא בסדר בעבודה הקודמת (כמו אי עמידה בפורמט, עבירה שדינה תלייה). אחרי המבחן ביום שישי אנחנו גם עוברים למקצוע הרבה יותר רגוע, צמחים. אסור להלחיץ את האמריקאים, ששמו כולם את הבן אדם בחלק היונקים עם השליה. נקווה שאני לא אאבד נקודה על זה ששמתי חיות אחרות.
באנגלית השיעור התחיל עם בוחן שאני הולך לקבל בו את הציון הכי גבוה בבוחן על התקוות הגדולות האלה. למען האמת, די נמאס לי מהבחנים האלה. הם בנויים בצורה שלא מאפשרת גם למי שקורא את הספר לענות על כל השאלות. צריך להיות שנה שניה בכיתה שלה בשביל זה. נראה מה אפשר לעשות עם זה.
בספרדית היה הבוחן בדקדוק. אנשים היו בלחץ נוראי. “מתי שמים le? מתי שמים les? תסביר שוב מה זה אומר, לא הבנתי. תמציא משפט לדוגמה. רגע, אז le זה יחיד ו-les זה רבים?”. זה בערך מה ששמעתי היום מלפחות חמישה אנשים, וזה עוד לפני שנכנסנו לכיתה. הבוחן היה בסדר, ומחר יהיה עוד שיעור כלום. איזה כיף.
זהו זה לבצפר להיום. מחר יום הקריירה. נקווה שהם נתנו לי את המקצועות שבחרתי, ולא דוגמנות כמו שנה שעברה. חבל רק שהם הרסו הכל עם הדרישה ללכת לכל השיעורים, ועוד יותר חבל שהם דילגו על שיעור ביולוגיה, אבל לא אנגלית.
והמשפט האמריקאי להיום: “?Wow, they want to lose again”. הכיתת חנ”ג השניה כבר קיבלה תואר של כבוד אצלינו. חבל רק שהם השיגו נקודה אחת על עשרים וחמש שלנו.
יום טוב.
שלכם,
nadavs