בוקר טוב לכולם (ערב טוב לישראלים)!
יום נחמד היה אתמול, עם הרבה גילויים מפתיעים. לדוגמה, אתמול בשיעור ביולוגיה הודיעה המורה שאנחנו יוצאים לטיול קטן לבית הקולנוע. אנחנו אמורים לראות סרט על התחממות גלובאלית או משהו כזה. וזה לא רק הכיתה שלנו או המורה הספציפית הזאת, אלא כל תלמיד שיש לו שיעור מדעים כלשהו במערכת שעות. מדובר בערך באלף וחמש מאות תלמידים. זה הכל. אחרי שנבוא קצת מוקדם לבצפר נגלה שלושים אוטובוסים מחכים לנו, ומשם נתפזר לשמונה אולמות של בית הקולנוע בהוליווד. אח”כ יש גם זמן לשאלות ותשובות עם היוצרים של הסרט. וכמה הבצפר משלם על זה? אפס. פיזיקאי אחד שסיים פה את הבצפר החליט לשלוח אותנו לשם. כנראה שעשרים אלף דולר זה לא הרבה בשבילו. אנשים פה שוחים בכסף. זה מטורף.
ועכשיו לעוד דברים שהיו במקום הזה שלא משלם כלום: הבצפר.
במחשבים המורה גילה שהוא יכול לראות את כל המסכים שלנו מהמחשב שלו. זהו, תמו ימי הסוליטייר. כמה עצוב. מעכשיו צריך להסתדר רק עם אותן כתבות בעברית שוב ושוב ושוב. נקווה שהוא ישתמש בזה בחוכמה, ולא בלהשתלט לי על העכבר בשביל לראות תוצאות חיפוש בגוגל.
בחנ”ג שוב רצנו, אבל עם הבטחה להיום. אם נעשה עבודה טובה, נעשה היום ספרינטים (שכולם אוהבים). עשינו עבודה טובה. איזה כיף. זה אומר שהיום יהיה גם ספרינטים וגם המשחק הדבילי ההוא. זה עם המחבט והכדור. הולך להיות מרתק.
במתמטיקה למדנו משהו של שתי שניות בערך. פונקציות טריגונומטריות עם זווית כפולה. איך מחשבים את הקוסינוס של 46 מעלות אם יודעים את הקוסינוס של 23 מעלות. נוסחאות פשוטות ביותר. לא משהו רציני במיוחד.
בביולוגיה, אחרי הרעש שעשו דפי הטיול, כתבנו דברים על זוחלים וגם ראינו כל מיני סרטים על צפרדעים. היום יהיה מבחן על דגים ודו-חיים, נפלא. צריך לדעת להבדיל בין כרישים לסלמון בשביל המבחן הזה. זה לא ממש בעיה. לכרישים יש קשקשים חלקים ושיניים מוזרות. לסלמון יש קשקשים כמו שכולנו מכירים מדגים ושיניים רגילות (של דגים, לא של בני אדם). הפעם אני הולך למצוא את הבונוס במבחן, אם בכלל יהיה אחד.
באנגלית התחלנו עם בוק ריפורטים ועברנו לספר המדהים תקוות גדולות. לי יש בעיה רצינית עם ספרים באנגלית. אני לא מסוגל לקרוא אותם. אם אני אקח ספר בעברית (והוא מעניין), אני אוכל לסיים אותו די מהר. אם הוא באנגלית, הרבה יותר לאט (במיוחד כשהוא לא מעניין). אני אראה כבר איך להסתדר עם הספר הזה. לא נשאר לנו עוד הרבה לבצפר, וגם לא לספר.
בספרדית שיחקנו בינגו. הפעם לא צריך להשתגע ולהגות את המילה כמו שכל מקסיקני טוב היה עושה, אלא להבין את המילים. כמובן שאלת המזל ביקרה אותי, וגם הפעם הפסדתי במשחק הארור בגלל מילה אחת. לא נורא. אני מקווה שאני לא אצטרך את החמש נקודות האלה לבוחן של היום. מקסימום יהיו עוד בונוסים.
זהו זה לבצפר.
והמשפט האמריקאי: “We will occupy 30 buses and 8 theatres”. האנשים פה באמת טובעים בכסף שיש להם. לפחות חלק מנצלים אותו למטרה טובה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs