ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
ערב טוב גם לכל המקסיקנים (ובעיקר האמריקאים) שיוצאים לחגוג את סינקו דה מאיו היום, בחמישי במאי. לפני מאה ארבעים וארבע שנים ניצחו המקסיקנים את הצרפתים בקרב כלשהו, ובגלל זה הם חשבו שזה יהיה רעיון טוב לחגוג היום. בלוס אנג’לס היו כמובן חגיגות ענקיות, כי מקסיקו זה כאן. יש פה יותר מקסיקנים ממקסיקו, ואם תסתכלו על השמות של הרחובות לא תמצאו שום הבדל. אולי העובדה שיש רמזורים ברחובות מצביעה על כך שזה בכל זאת ארצות הברית, אבל אי אפשר לדעת. בגלל החג המדהים והחשוב הזה, הביאו לנו לבצפר להקת מקסיקנים שניגנו כל מיני מנגינות מקסיקניות שכולנו גדלנו עליהן. לא יודע מי חשב שזה דרוש (ומי הסכים לשלם להם כ”כ הרבה), אבל זה בהחלט העביר קצת את הזמן. אם גם היו מקסיקנים בבצפר, החגיגה הזאת בכלל היתה יכולה להיות בעלת משמעות.
ועכשיו לדברים שקרו במקום אחד שחגגו בו חג חשוב היום: הבצפר.
במחשבים לא ניצחתי בסוליטייר. אני מודה, זה מאוד מאכזב. אפילו כתבות מעניינות באתרים ישראלים לא ממש מצאתי. חבל שהאיכות ככה מדרדרת. זה השיעור שאני נמצא בו כל שבוע רבע שעה יותר מהאחרים בסך הכל, אז אני מקווה שהם יתעשתו ויתחילו להביא מספיק דברים שיהיה אפשר לקרוא שם.
בחנ”ג שוב שיחקנו סופטבול. לפי חישוב פשוט, יש לנו עוד מקסימום 15 משחקים. זה אומר שזה בערך עוד חמש-שש שעות מהחיים על המשחק הזה. אני לא מבין מה האמריקאים מוצאים בו. לא נורא, עוד חודש וחצי אני כבר לא אצטרך לחשוב על זה.
במתמטיקה המשכנו עם הסינוסים והקוסינוסים, והפעם איך מחשבים סינוס וקוסינוס של ארגומנט עם חיבור או חיסור. מרתק, הא? המורה מצא איכשהו קשר לקוסקוס, ואמר שהוא לא אוהב את זה. מגיל 11 הוא לא אוהב את זה, ולא נראה לי שהוא מתכוון לנסות שוב בקרוב. אכן, קצת מוזר האיש.
בביולוגיה למדנו על דו-חיים. צפרדעים, קרפדות, סלמנדרות ועוד כל מיני חיות שמתחילות את החיים במים ומסיימות מיובשות בשמש. אחרי המידע על הדו-חיים, עברנו לסרט על זוחלים. צבים יכולים לרוץ די מהר אם הם רוצים. מדהים.
באנגלית המורה התחילה עם זה שחצי כיתה היתה צריכה לצאת החוצה, כי היא הפריעה לה בשלוש שניות הראשונות של השיעור. פשוט חוצפה ממדרגה ראשונה של התלמידים האלה. המורה, לעומתם, צריכה להירגע, ומהר. השנאה לכיתה שלנו כבר הגיעה לרמה בלתי נסבלת. לפחות המבחן היה ברמה נסבלת, ואפילו יש לי תחושה שסוף סוף יצא ממנו משהו טוב. הללויה.
בספרדית אף אחד כמובן לא קיים את ההסכם של ללמוד את המילים, והמורה כבר הראתה סימני עייפות מתקדמים. אז עכשיו אנחנו יודעים איך אומרים כיסא בקולנוע. איזה כיף.
זהו זה. סוף השבוע הגיע, מה שנותן אור ירוק לשינה בלי גבולות. טוב, עם גבולות. אחרי הכל, יש עוד דברים לעשות חוץ מלישון. נראה לי.
אין משפט אמריקאי. היום יום מקסיקני.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה
ארטיסט
06/05/2006 ב6:38תפסתי אותך מעדכן על חם!!!
nadavs
06/05/2006 ב9:26מזל טוב! מגיע לך פרס "תופסי המעדכנים"!nadavs
be my escape
06/05/2006 ב15:13אני מצטערת אבל אני אוהבת את סינקו דה מאיו…
הדרך שג’יי לנו אומר וחוגג אותה גורמת לי לאהוב אותו….
ואני לא מבינה את הילדה שצעקה עליך על זה שאתה רושם רק על הלימודים ושזה משעממם אותה…אז מה היא רוצה שתרשום?
על הפיגועים?אני חושבת שחיים משעמים זה הכי טוב…
nadavs
06/05/2006 ב19:47זה חג חשוב למקסיקנים, אבל בעיר קטנה כזו שמתוך 34 אלף תושבים יש עשרה מקסיקנים, זה נראה לי די מיותר לחגוג את זה.
אבל אם הם רוצים, שיהנו. כנראה שזה כבוד גדול בשבילם לנצח בקרב. nadavs
be my escape
07/05/2006 ב19:38לפחות במשהו הם ניצחו…ואיך שהוא נותנים להם כבוד…