יום העצמאות

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


עוד יום עצמאות מגיע, ואני לא בארץ. גם השנה לא יהיו זיקוקים, לא יהיו הופעות ולא יהיו ילדים מעצבנים שמשפריצים קצף לכל הכיוונים (מי התחיל עם השטות הזאת?). לא נעשה על האש ולא נלך להפנינג באיזור. לפחות את שידורי הטלויזיה השאירו לנו. חידון התנ”ך העולמי, חלוקת פרסי ישראל, ארץ נהדרת ועוד תוכניות ליום העצמאות ימלאו מחר את המסך. ואז שוב בצהריים, בשידור חוזר. יום עצמאות בלי דגל אחד של ישראל. רק הדגל עם חמישים הכוכבים והדגל עם הדוב יהיו על התורן מחר. לא פסים כחולים ולא מגן דוד. מעניין לכמה אנשים פה איכפת מהעניין. חג שמח.


עוד בשורה משמחת שהופיעה בכל אתר בעולם היא שישראל חצתה את רף שבעה מליון התושבים. מזל טוב. הצפיפות עלתה והביאה אותנו למקום מכובד בעשרים המדינות הצפופות בעולם. העובדה הזאת מצביעה גם על העובדה שבישראל יש כשישה מליון יהודים. בעולם יש בערך ארבעה עשר מליון יהודים. שישה מליון נמצאים בישראל, שישה מליון אחרים נמצאים בארצות הברית. בלוס אנג’לס, ובמיוחד בעיר הקטנה שממנה אני כותב, יש המון יהודים. הרוב פה יהודים. מי שלא יהודי כאן הוא קוריאני, או שהוא במיעוט. הפרסים היהודים ידעו מתי להגיע לכאן. עכשיו הם השתלטו על העיר.


ועכשיו למשהו אחד קטן על הבצפר: האיי פי במדעי המחשב. כי כל השאר לא ממש מעניין (או לא ממש הייתי בשיעור).


בשמונה בבוקר נכנסו לחדר 101 שישה אנשים. ארבעה מהם שילמו שמונים דולר בשביל מבחן ברמת AB. שניים שילמו בשביל המבחן בגירסת A. קיבלנו דף לסמן שם את השם שלנו, שם משפחה, בצפר, גיל, מין, מס’ ביטוח לאומי, צבע עיניים, אורך הציפורניים, שפת אם, שעת ההתחלה של המבחן ולאיזה קולג’ לשלוח את התוצאות (נראה אם תצליחו לגלות איזה מהם אמיתי). אחרי ארבעים דקות של מילוי פרטים מעייף באליפסות קטנות מדי, הורשינו לפתוח את חוברת המבחן ולהתחיל לסמן את התשובות באליפסות נורמליות. המבחן היה מאכזב מאוד. לא היו היפים, לא עצים בינאריים ולא דברים מעניינים ממש. רק שוברי צוואר מקצועיים, לרובם קראו mystery. צריך לשבת ולעבור על הקוד שורה שורה, ורק אז להבין אותו. לפי החוק של המבחנים האלה אסור לי לדון בשאלות עם אף אחד, אבל אחת התשובות היתה שש. ותשובה אחרת היתה תשע. אני מקווה שלא יפסלו אותי עכשיו.


החלק השני של המבחן היה כתיבה של קוד בכתב ידינו (הלא משהו). אמנם אסור לדון בשאלות עם אף אחד עד יום חמישי, אבל למי איכפת. המשימה הראשונה היתה ליצור תזאורוס, מילון של מילים נרדפות. זה היה ממש קל. לוקחים מפה ועושים סטים עם המילים. לא משהו מסובך במיוחד. המשימה השניה היתה יצירת מחלקות של חבילות של אותו מוצר כמה פעמים וחבילות של מוצרים שונים. האתגר היה לחשב את הסכום. האתגר הושג בהצלחה. המשימה השלישית היתה ליצור רשימת המתנה עם רשימות מקושרות. היינו צריכים לנתק את הרשימה בנקודה מסויימת ולחבר אותה לרשימה אחרת. לא משהו מסובך במיוחד. גם זה עבר בשלום. החלק האחרון, זה שכ”כ פחדנו מפניו, עם התוכנה המפגרת שנקראת Marine Bio Case Study, התברר כחלק מאוד, אבל מאוד, מוזר. לא התעסקנו עם דגים. התעסקנו עם מציאת דרכים להגיע מנקודה A לנקודה B ע”י מעבר צפונה ומזרחה בלבד. אם מישהו בכל ארצות הברית יצליח לענות על זה נכון, הוא צריך לקבל צל”ש. אני מקווה שהפתרון שלי היה נכון. בכל מקרה מקבלים נקודות על כתיבה של משהו.


וסתם משהו שעצבן אותי: אתמול בחזרה מהבצפר עצר אותי דוס אחד וניסה לשכנע אותי להניח תפילין. “זה יביא עליך ועל המשפחה שלך ברכה” הוא אמר. הנחתי תפילין פעם אחת בחיים שלי, בבר מצווה. כמעט נשרה לי הזרוע, ואם לא הזרוע, האצבעות. שום ברכה לא הגיעה אלינו. הכל המשיך כמו שהוא. הפעם התחמקתי ממנו בגלל שהוא זיהה שאני לא באמת חייב להגיע הביתה מהר, אבל הוא ראה שאני לא רוצה. פעם הבאה אני אומר לו שאני לא רוצה. נראה איך הוא יגיב אז.


אין משפט אמריקאי. הצוואר שלי לא יסלח למבחנים האלה לעולם.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

תגובה אחת ליום העצמאות
  • ללא שם
    05/05/2006 ב0:22

    אלבומים מלאים וחדשים של מוזיקה מכל הסוגים להורדה בחינם ובמהירות
    http://www.totalf.net

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.