חג הפועלים (המקסיקנים)

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום נפתחה בלוס אנג’לס מסורת חדשה: להפגין נגד הגאון מהבית הלבן על הרפורמה בחוקי ההגירה שהוא מתכנן. בחציו הראשון, החוק החדש מאוד שימושי למהגרים לא חוקיים. כל מי שנמצא בארה”ב באופן לא חוקי יוכל לקבל אישור עבודה זמני לשלוש שנים עם אפשרות להארכה ואז לחזור לארץ שלו ולנסות להשיג ויזה מחדש. וכאן מסתתר העוקץ. העובדים החוקיים זמנית ייאלצו לחזור לארץ מוצאם. כמובן שהמקסיקנים והכושים הלא חוקיים לא ממש התלהבו מהרעיון והחליטו להפגין. כמו כן, החליטה ממשלת ארצות הברית לבנות גדר בגבול עם מקסיקו, ככה שכל המקסיקנים שרוצים להסתנן ייאלצו לגעת בגדר, מה שאומר שהאמריקאים יגלו אותם וישימו אותם מחדש מהצד השני. שליטה על הגבולות, זה מה שבוש רוצה. האנשים פה רוצים את זה פחות. נראה מה ייצא מזה.

ועכשיו למקום שבו יש בערך עשרה כושים ומקסיקנים ביחד: הבצפר.

במחשבים העברנו את הזמן בללמוד למבחן מחר. זאת אומרת שעשינו מה שאנחנו תמיד עושים. גולשים באינטרנט ומשחקים סוליטייר. גם נודע לי שיש רק שישה אנשים שעושים את המבחן איי פי במדעי המחשב. שישה. כולם מהכיתה שלי. שלושה מאלה שעושים את רמת AB עשו שנה שעברה את רמה A. האחד שנשאר שם הוא אני. ההיפים כבר מוכנים, וכך גם הדגים מהתוכנה שאנחנו צריכים להכיר. הנה אני בא.

בחנ”ג המורה לא היה. כמה חבל. לא יכולתי לשאול אותו אם אני צריך להשלים את הריצה מחר באיזה יום חמישי אחד בשבע בבוקר (ארור ההוגה הרעיון הזה). בשיעור שיחקנו סופטבול עם שתי קבוצות של עשרים אנשים. היה ממש מדהים. ניצחנו בערך עשר-שתיים. היה מרתק.

במתמטיקה המשכנו להתכונן במלוא המרץ למבחן מחר. סוף סוף תהיה לי הצצה לשיעור השמיני שם ולמי שמגיע לשם. האחרים יהיו מאוכזבים מהעובדה שלא יהיה מי שיענה להם על השאלות בסגנון “אז מה זה קוסינוס 45?”. הם בטח יקבלו הדלפות מהמקורות שלהם וינסו לשכנע אותי לפתור אותם. כאילו שכ”כ קשה למצוא את הקוסינוס של 45 מעלות.
בביולוגיה היינו צריכים להגיש את העבודה. התברר שעשיתי טעות קריטית, וזה יעלה לי בנקודה (ורק אחת, יש לי את הדף הוראות, ולא כתוב בו שעל הטעות הזאת אפשר להוריד יותר מנקודה). עשיתי את העבודה לאורך ולא לרוחב. אני יודע שיש אנשים שיכולים להכנס לשוק מזה, אבל זה בסדר. נתתי שם יותר משני שמות מדעיים, אז אני אקבל נקודת בונוס. זה משלים. ויש לי גם נקודת בונוס למבחן מחר (שאני אעשה ביום רביעי). זה עוד השלמה. אני מכוסה.

באנגלית המורה התחילה עם תיאור של הקבר של החייל האנונימי בוושינגטון די. סי. ארבע מאות אנשים התנדבו לתפקיד המוזר הזה שכל מטרתו היא לבדוק כמה אנשים יכולים לסבול. אחר כך המשכנו עם מקבת’, שגם מטרת הדבר הזה היה לבדוק כמה אנשים יכולים לסבול. בסוף השיעור ראיתי משהו שעצבן אותי מאוד, ואני אלך מחר לדבר איתה על זה. נראה אם היא סומכת עלי מספיק, או שגם אותי היא פסלה עם כל הכיתה.

בספרדית היה נחמד כרגיל. עברנו על האוצר מילים, דקדוק, עוד דקדוק ועוד דקדוק. מחר המבחן, ואנשים בלחץ. הם עדיין לא יודעים מה ההבדל בין lo ל-la. שיהיה להם בהצלחה.

זהו זה לבצפר להיום. מחר היפים ועצים בינאריים. ומפות.

חוץ מזה, הטסט עבר לאחד ביוני. לפחות יהיה לי קל לזכור את התאריך.

והמשפט האמריקאי להיום: “They cannot talk to anybody for six months”. אם הייתי שומר של הקבר הזה, הייתי פורץ בריצה מטורפת מלווה בצרחות. לא רוצה סיכה, רוצה לדבר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs