מזל שזה סופטבול

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היומיים האחרונים התאפיינו במשהו מוזר מאוד: השיעורים בבצפר עברו נורא מהר. אפילו השיעור מחשבים, זה שאין מה לעשות בו, עבר במהירות סבירה לחלוטין. מחר יגיע סוף סוף החופש לו כולנו חיכינו, ואז שבוע מלא במבחני הסטאר, מבחנים שבוחנים את כושר העמידה שלנו במבחנים משעממים, אבל ברמה קצת פחות נוקשה מה-CAHSEE, ככה שהם גם יספקו טיפה עניין, מכיוון שהם ברמה של מה שאנחנו לומדים, ולא ברמה של כיתה ה’. נראה איך יהיה, אבל טוב לא ייצא מהבזבוז זמן הזה.

ועכשיו למה שקרה ביומיים האלה במקום ההוא שהולכים לראות כוכבים, הבצפר.

במחשבים נזכרתי שלא עשיתי את המבחן הכנה של ה-AP. אולי אני אעשה אותו היום, נראה אם יהיה לי כוח. מקסימום אפשר לחכות קצת, אני הולך לראות את המורה למחשבים מעכשיו ועד סוף השבוע כל יום מקריא לנו הוראות מפגרות שחוזרות על עצמן בוריאציות שונות. הולך להיות מרתק, שוב.

בחנ”ג התחלנו עם ריצה שבה סיימתי שני. כן, שני! אפילו קיבלתי בונוס על ההישג המרשים הזה. צריך למסגר את מה שהמורה כתב שם במחברת שלו. אחרי הריצה עברנו לסופטבול, ויש לאנשים מזל שהכדור הזה רך (הוא לא ממש רך, רק קצת יותר מהרגיל). התאקל הראשון היה שאני ועוד מישהו רצנו לכיוון הכדור והתנגשנו. לקח: לא לרוץ לעבר הכדור אלא אם אף אחד לא רץ אליו. התאקל השני: מישהו זרק אלי את הכדור ואני חבטתי אותו ישר עליו. לקח: לחבוט לכיוון הרצפה ולקוות שזה יתגלגל. אבל אין סיבה לדאגה, עדיין לא כולם התחילו לשחק. תמיד יהיה מישהו יותר גרוע, ולפי מי שעדיין לא שיחק, יהיו עוד כמה.

במתמטיקה המשכנו עם פונקציות טריגונומטריות. סינוס וקוסינוס עדיין מככבים אצלינו בגדול, ועכשיו גם הגיעה הפונקציה ההפוכה שלהם. המורה שם הסביר לנו כל הזמן כמה חשוב להעביר בין מעלות לרדיאנים, וטעה בעצמו. בסוף השיעור הוא אפילו הסכים לאכול חגבים שהובאו ממקסיקו. אני לא הייתי נוגע בזה. לא בגלל שזה חגבים, בגלל שזה אוכל ממקסיקו.

בביולוגיה שוב עשינו דברים מדהימים, כמו ללמוד על תולעים שחיות במעיים. אחרי התולעים האלה הגענו גם לתמנונים ודיונונים ואפילו ראינו סרט על הדיונון הענק שגר לו אי שם בים. השיעור הזה נעשה פחות פרודקטיבי מיום ליום, ודווקא כשהשיעורים מתארכים.

באנגלית השיעור היה בדיחה אחת גדולה. קודם כל קיבלנו הוראות על תרגיל הפינוי המתוכנן והתחלנו במבחן אוצר המילים השני לפני האחרון, כבר רואים את האור בקצה המנהרה. בשעה שתיים עשרה ועשרים יצאנו החוצה והמורה כבר התחילה להתעצבן. כמה ברחו, כמה צחקו מול המורה וכמה (כמוני) צחקו מכל העניין הזה. המורה הזאת כ”כ קטנונית עד שהיא מצליחה להפוך תרגיל פינוי מהבניין לבדיחה אחת גדולה. בסופו של דבר המנהל אמר לנו שהיה “לא רע אבל לא טוב”. איזה כיף, יהיה לנו עכשיו עוד אחד כזה.

בספרדית המשכנו להתאמן על אוצר המילים ולמדנו להשתמש בזמן העבר של פעלים שמסתיימים ב-ar ובפעלים ir ו-ser. אחרי שעבדנו על זה ארבעים דקות המורה פתאום אמרה לנו להתחיל לעבוד על הצגה קטנה להראות מול הכיתה. לאחר שהיא הסבירה לכולם שאפשר לקרוא מהדף, הם נרגעו והיו מוכנים לעשות את זה באותו שיעור. כמו כן, התברר לנו גם שאנחנו הכיתה הכי טובה שלה. היא רמזה רמזים די עבים שהיא לא ממש אוהבת את הכיתות האחרות. והאמת, השיעור ספרדית הזה הוא ממש הצלה אחרי השיעור אנגלית, ככה ששמו אותו בדיוק במקום הנכון.

זהו זה לבצפר ליומיים האלה. מחר מתחיל סוף השבוע ואז בשבת או ראשון אני ככל הנראה יוצא לעוד נסיעה על הפריוואי. אם לא יהיה אף אחד על הכביש זה יכול להיות ממש נחמד.

והמשפט האמריקאי: “You are making a mockery out of it”. משפט אחד של המורה לאנגלית הפך לנושא העיקרי של תרגיל הפינוי. כבר אמרתי, בדיחה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs