יום קצר ולא ברור

בוקר טוב לכולם (ערב טוב לישראלים)!


הנה, קרה נס ויש יומיים רצופים של התחלה מאוחרת. פשוט לא יאומן. היום זה מה שהיה בשנים האחרונות, אבל ההתחלה המאוחרת של אתמול לא ממש ברורה לאף אחד. חוץ מכמה אנשים מתוך האלפיים מאתיים, לאף אחד אין מושג למה הגענו אתמול לבצפר בעשר. אבל לא מתלוננים על דברים כאלה, אלא מקווים לעוד. השיעורים של החצי שעה היו פשוט ברכה.


הנה מה שקרה אתמול במקום עם המערכת שעות המשונה, הבצפר.


בשיעור מחשבים כרגיל לא עשינו הרבה. קראתי כתבות באתרים ישראלים, הסתכלתי לרגע על הדגים המפגרים והמבחן המתקרב, ואז שוב חזרתי לקרוא כתבות. פשוט אין שם משהו מעניין לעשות. בפעם הבאה סוליטייר, לא ייתכן שככה הזנחתי אותו.


בחנ”ג המורה היה נחמד ובגלל מגבלות זמן הרשע הזה נתן לנו לרוץ רק מייל, ארבע הקפות מסביב למסלול. הרשעות האמיתית שלו התגלתה בזה שהוא סירב לתת את המספר שלנו, וגיליתי שמישהו נתן את המספר שלי כבר. אבל אני זכרתי טוב מאוד שאני 38, ובסיבוב אחרי זה אומתה ההשערה שלי. עשיתי ארבעה סיבובים, יצאתי מהשיעור והכל היה בסדר. היום בטח נשחק שוב במשחק המדהים, סופטבול. יהיה מדהים.


במתמטיקה המשכנו עם הטריגונומטריה ומעגל היחידה. סינוס, קוסינוס, טנגנס וההפכים שלהם הציפו אותנו מכל כיוון, והתקיפו אותנו במיוחד בחזית ה-30, 45 ו-60 מעלות. גם פאי קפץ להופעת אורח לעשות פונקציות מעגליות, ואם אנשים היו יודעים להשתמש בכפתור הרדיאנים, היה להם הרבה יותר קל, אבל המורה לא מספר את זה לאף אחד.


בביולוגיה המורה לא היתה. כנראה היא חשבה שזה בזבוז זמן לבוא ליום כ”כ קצר, והחליטה להישאר בבית. בשיעור הביאו לנו מחליף נחמד שאמר שהוא יודע שהסרט שאנחנו צריכים לראות לא מלהיב במיוחד, אבל זה מה שהמורה ביקשה. בסוף הוא התעניין בזה יותר מכולנו. היום בטח נמשיך ללמוד על חסרי חוליות. אני כבר מחכה לשאלות המפגרות של גברת מפגרת. היא תמיד מצליחה להסיט את הדיון לחמש דקות.


באנגלית המורה חזרה במלוא המרץ והתחילה להתעצבן עלינו כאילו הפרענו לה עוד לפני שנכנסנו לכיתה. היא התחילה לאיים, להתעצבן, לרשום שמות ולשעמם את כולנו. השיעור היה ממש פחות פרודקטיבי מאתמול, וחבל. המבחן מחר, וכמו שאני מכיר את הכיתה שלי, חצי נכשל בגלל זה.


בספרדית המורה פתחה עם המשפט “Hoy vamos a aprender palabras del verano” (היום אנחנו הולכים ללמוד מילים של הקיץ). הכיתה: “אה?”. המורה: “?Comprenden” (מבינים?). הכיתה: “אה?”. רק אחרי שהיא קלטה שיש לה עסק עם אנשים שספרדית בשבילם זה כמעט כמו סינית, היא התחילה לעבור גם לאנגלית. השיעור התנהג בשקט מופתי, והיה למורה קול של “מי שיעיז להפריע לא יראה יותר אור שמש”. היום יש שיעור ארוך איתה, נראה מה יהיה שם.


זהו זה לבצפר מאתמול.


חוץ מזה, רק היום שמתי לב שהמונה של הפרמיט כבר על אפס. ידעתי שהוא על אפס כבר ביום שבת, אבל לא הסתכלתי על המונה ממש. עכשיו רק צריך להשלים שעות, לקבל חתימה של ההורים ולעבור את הטסט. זה הכל.


והמשפט האמריקאי: “אה?”. השיעור ספרדית הזה היה ממש מצחיק, אבל היה אסור לצחוק. חבל.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

4 מחשבות על “יום קצר ולא ברור”

  1. הא? לא הבנתי… אתה גר בארצות הברית וכותב פה?!
    חח מאגניב לך!
    חח נשמע שהשיעור ספרדית היה מאוד מצחיק… =]
    אני מתה ללמוד ספרדית!
    אז תהנה לך בארצות הברית! חא אתה לומד ואנחנו בחופששש!
    אתה שומר כשרות?
     
    מוזמן לקרוא בבלוג שלי..!
    3>
    לולה
     

  2. אתה מבין שכרגע כתבת את החלום של כל ישראלי?
    להיות בבית ספר אמריקאי, חלום אמיתי – כזה מעאפן!

    בכל מקרה, לפני שאתה מתלונן על ספרדית (שלדעתי לא הייתה צריך לתרגם כי גם ככה רוב הישראים יודעים ספרדית) אתה צריך להיות יום אחד בשיעור ערבית ולהבין מה זה סבל!

    אתה בכיתה יא? כי במתמטיקה אנחנו לומדים את אותו חומר! וטריגו זה מייאש!

    יומטוב 🙂

    1. דבר ראשון, אני בכיתה י’. דבר שני, אני לא מתלונן על ספרדית. דבר שלישי, עברתי מספיק שיעורי ערבית לכל החיים. אליף המזה לעולם לא תשכח.nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה