ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים(!
שעון הקיץ נחת במחוזותינו (כמו בכל יום ראשון ראשון באפריל) והביא מכה קשה. עייפות בלתי נשלטת. או שזה היה בגלל השיעור נהיגה אתמול או שזה סתם השעון קיץ המעצבן הזה, אבל היום קמתי עייף יותר משהלכתי לישון (ואני הולך לישון עייף). זה פשוט נורא הדבר הזה. ונקודה חיובית אחת בכל הסיפור: בבצפר טעו רק פעם אחת בהזזה לשעון קיץ. כבוד גדול.
ועכשיו, כשאנחנו שוב באיזור זמן PDT (חכו חכו, עוד חצי שנה יהיה חודש הפרש בין השעון חורף בארץ לכאן), הגיע הזמן לראות (את מה שאני זוכר, הייתי עייף נורא) מה היה במקום ההוא שלא השתנה הרבה משנת 1600, הבצפר.
בשיעור מחשבים אני זוכר שהסתכלתי שוב על השטויות האלה עם הדגים. עברתי שם במהירות, בעיקר כי לא היה מה לראות (וגם לא איך לראות עם עיניים כואבות). האתרים הישראלים היו מאוד נחמדים היום ועלו מהר מאוד. גם המהירות של האינטרנט בבית השתפרה. אולי האיחוד של SBC עם חברת טלפון גדולה אחרת פה עשה להם טוב.
בחנ”ג המורה הסביר בפעם המי יודע כמה על שיטת הניקוד שלו. לפי ספירת הנקודות, יש לי שם A עם הרבה פלוסים אחריו. אחרי ההרצאה התחלנו ללמוד איך משחקים סופטבול (בייסבול למתחילים). את זה אפשר לסכם במילה אחת: טמטום. זה אחד המשחקים היותר מפגרים שיצא לי לראות, אבל כנראה שיש בו משהו אם הוא מרתק כל כך הרבה אנשים. מצד שני, אמריקאים תמיד נמשכו לשטויות כמו פוטבול.
במתמטיקה למדנו על צפי מתמטי בהסתברות. זה בעיקר ניתוח של כל מיני דברים משונים ובדיקה של כמה אני ארוויח בטווח הרחוק. ממוצע, זה שם המשחק. מחר לומדים סטטיסטיקה, שזה בטח נורא חשוב, אחרי הכל אנשים כמו מינה צמח לא הולכים ללמוד את השטויות האלה בשביל הכיף. כי מי שלא יודע לחשב סטיית תקן, כנראה שלא היה צריך לחשב אחת כזאת.
בביולוגיה שיחקנו במשחק הכיסא החם האהוב על כולם. אחד מחזיק דף שאלות, אחד מחזיק דף תשובות, אחד מחזיק כוס עם מספרים והאחרון המסכן נשאל שאלות מפגרות ביותר, כמו איזה פרוטיסט גורם למלריה (פלסמודיום! פלסמודיום!). למרות ששמו אותי בקבוצה קשה (עם אחד התלמידים הטובים, והישראלית לא היתה היום) ולמרות שהם רימו שם בלי הכרה, הצלחתי לנצח ולהשיג את הנקודה המסכנה של האקסטרה קרדיט. אחרי הכל, לא סתם למדנו על יצורים קטנים שמאירים בחושך.
באנגלית העברנו את הזמן בלשמוע על שני החברים של מאיה בוסקילה במשפטים, אקטיבי ופסיבי. למדנו להבדיל בינהם, להפוך אותם, לקרוא להם בשמות ולזהות מתי אין כאלה בכלל. בסוף השיעור המורה הראתה לנו את הציונים, ומה שקרה שם מוכיח שההיסטוריה חוזרת על עצמה. אם תסתכלו בפוסטים משנה שעברה בערך באיזור אפריל תגלו שאז קיבלתי B באנגלית ברבע השלישי (תעודה שלא אומרת הרבה). גם הפעם זה קרה, אבל הפעם המורה היתה קצת יותר נחמדה ואמרה “אני בטוחה שתצליח להעלות את זה ל-A” (הקודמת עודדה אותנו להגיע ל-A במילים, ואז נתנה לנו מבחנים בלתי אפשריים). הסיבה לציון הזה היא שהיו רק תשעה או עשרה ציונים בספר שלה, ככה שכל אחד מהם יכול להטות את הציון למעלה או למטה באופן דרסטי. ברבע הבא יהיו שני בוק ריפורטים, שני מבחני מקבת’ נוספים, מילים קלות באוצר מילים, החיבור עם הפסקה הראשונה הארוכה, מבחן נחמד בדקדוק והפיינלס (שהם תמיד קלים), ככה שיהיו לי הרבה הזדמנויות להעלות את ה-B (שגם הוא מלווה במאתיים פלוסים) למעלה. צריך בעיקר להתרכז באוצר מילים, כי שמה נמצאות המלכודות (וכל הציונים שלי שהם לא A). וד”א: אף אחד לא קיבל אצלה A ברבע הזה.
בספרדית לעומת זאת יש לנו בערך מליארד ציונים. כל דף עבודה מסכן, בוחן על חמש מילים או כל עמוד במבחן מקבל ציון משלו, מה שנותן לנו שפע של מרווח ציונים נורמלי. אם מישהו יקבל פעם אחת C הוא לא יורד מייד, לעומת השיעור אנגלית שבו כל פסיק בספר יכול להפיל מישהו. היום המשכנו לעשות כל מיני סיפורים מפגרים כרגיל, וכמובן שנקבל עליהם ציון שלא ישפיע הרבה. איזה כיף.
זהו זה להיום. מחר אמור להיות גשום, מה שמחייב אותנו לא לרוץ ולהינות קצת מהשיעור חנ”ג לשם שינוי. צריך רק לזכור לקחת מטריה.
חוץ מזה, הפרמיט כבר כמעט בן חצי שנה. פחות משבועיים נותרו. אין לי עדיין חמישים שעות של אימונים, ככה שככל הנראה הרשיון יחכה קצת מעבר לאמצע אפריל. אני סבלני. כל אימון עוזר.
כמו כן, טיול הקניונים הגדול מתחיל עוד חמישה ימים. אני מפחד לדמיין את תיבות הדואר (האמיתית והוירטואלית) כשנחזור. בטח כבר לא יהיה מקום לשום דבר חדש.
ונסיים במשפט האמריקאי: “I’m sure you can bring it up”. סוף סוף אמריקאי (יותר נכון אמריקאית) שמעודד להשיג A. צריך להנציח את הרגע המדהים הזה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs