חצי חודש

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
זהו זה. עוד כמה שעות כבר לא יהיה מרץ השנה (תהיה מרצ, אבל זה סיפור אחר). זהו החודש הטוב ביותר של השנה שמביא איתו כל מיני ימים חשובים כמו יום השוויון, יום הפאי, היום של פטריק הקדוש ויום ההולדת שלי. חבל רק שהחודש הזה הביא ימים קצת זוועתיים כמו שלישי ורביעי של לפני שבוע שהנחיתו עלינו את מבחני ה-CAHSEE שגרמו לאנשים לבדוק עם הראש כמה הקירות חזקים. מחר, האחד באפריל, הוא יום המתיחות בארץ ובעולם. התכוננו להצפת כותרות של פוסטים בסגנון “אני פורש”. כמו כן, אם חזאים כמו דני רופ אומרים לצאת החוצה ולתפוס חלקיקי מטאורים, יש לשלוח את ליברמן לטפל בו באופן אישי.
ועכשיו למקום המרתק ההוא, זה שהסתבר שהקירות בו חזקים (אבל התקרה סדוקה ודולפת), הבצפר.

במחשבים נכנסתי לכיתה מתנשף דקה לפני הצלצול (סיפור לא ארוך, אבל קצת מעצבן). מיד התחלתי לבדוק האם קרה משהו מעניין בארץ ולקרוא את הטור של גיא מרוז במעריב. לאחר מכן עברנו למבחן על העצים הבינאריים וההיפים, שבו שוב הצלחתי לטעות בשניים. המורה אמר שנעשה מתישהו את כל המבחנים מחדש, ככה שכולם יקבלו מאה, יעשו עוד הכנה ויהיו מרוצים. ממילא המבחנים האלה לא ממש נחשבים. רק הפרוייקט בסוף השנה, שצריך לחשוב עליו כבר.

בחנ”ג השיעור התחיל עם טפטוף קל, קריאת שמות והליכה לחדר כושר בפעם האחרונה לשנה זו. היה לנו שם מבחן כתוב בחנ”ג. צריך להתאים את התרגיל לשרירים שהוא מפעיל. חלק מהם היו ממש ברורים, כמו התרגיל Tri-X שעובד על השריר התלת ראשי (Triceps), וחלק מהם היו ניחוש אחד גדול. בסוף יצא שקיבלתי בזה שמונים או תשעים, שזה בערך אותו דבר. זה שיעור חנ”ג, לא משהו שיקבע את גורלי בעתיד.

במתמטיקה המשכנו עם ההסתברות. התברר שההסתברות להשיג חמש פעמים “עץ” אם אני אטיל מטבע עשר פעמים הוא בערך 25%, וכך גם הסיכוי לפלי. החמישים אחוז האחרים הם מספרים אחרים לשניהם. מדהים מה שאפשר ללמוד בשיעור מתמטיקה אחד.

בביולוגיה המשכנו ללמוד על פרוטיסטים. ראינו אמבות אוכלות סנדליות, דברים דמויי מדוזות אוכלים סנדליות ועוד כמה דברים שאוכלים סנדליות. אחר כך הגיעו כל מיני דברים מוזרים, כמו משהו שהופך מפרוטיסט (יש לזה שם בעברית?) לפטריה ובחזרה ועוד כל מיני דברים מוזרים, כולל איש מעצבן בסרט מעצבן עוד יותר שראינו.

באנגלית עשינו את המבחן על האוצר מילים. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל זה היה אחד המבחנים הקלים ביותר באוצר מילים עד עכשיו, וזה היה אחד המבחנים עם המילים הקשות ביותר. באופן מפתיע סיימתי תוך עשר דקות עם בטחון כמעט מלא על ציון ממש טוב במבחן המעצבן הזה. את החיבורים היא עוד לא בדקה, אבל אני בטוח שהיא נורא תהנה לקרוא את שלי. ארבעה וחצי עמודים של שטויות ומריחה גדולה (גם של דיו). איזה כיף.

בספרדית אנשים ניסו באופן נואש להשיג עוד כמה ציונים טובים למחברת לפני שהמורה מחשב את הציון לתעודה הבאה, ולאחר מכן עברנו הכנה נפשית לזה שהמורה הולך לעשות ניתוח בירכיים והוא ייעדר לחודשיים או יותר. נפלא. עד שבא מורה טוב הוא הולך לעשות ניתוחים ובורח. זה קרה שנה שעברה בהיסטוריה, ביום ההולדת שלי.

זהו זה לבצפר. לא נשארו עוד הרבה ימים לסוף הלימודים, שזה אומר בערך עשרה שבועות של בצפר (חמישים ימי לימודים). משהו הרבה יותר קרוב הוא יום הולדת חצי שנה לפרמיט שלי שיחגג עוד 15 ימים, כשנחזור מטיול הקניונים הגדול.

והמשפט האמריקאי להיום: “My day was fine, thank you”. המורה שכ”כ שונאת שמדברים בשיעור שלה עונה למישהו ששואל אותה שאלה באמצע המבחן. דוגמה למופת.

יום טוב.

שלכם,
nadavs