ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
עוד יום חמישי עבר בשקט פה. שום דבר מיוחד, שום דבר שיוצא מגדר הרגיל. התוצאות הסופיות של הבחירות הגיעו עם עוד שני מנדטים לקדימה ולמרצ, ואחד פחות לש”ס, שזה תמיד דבר טוב. חוץ מהפיגוע הנוראי שהיה בקדומים אפשר להגיד אפילו שהיה יום די מוצלח. גם אתמול היה יום לא רע בכלל. הימי רביעי וחמישי האלה נהיים הימים הכי טובים של השבוע (אחרי שבת וראשון, כמובן). עוד שבוע וקצת אנחנו יוצאים פה לטיול גדול בקניונים של ארצות הברית (ולכל המאיה בוסקילות אי שם: לא כזה של קניות). חבל רק שכל נסיעה זה כמעט כמו טיסה מישראל לאנגליה. לא נורא, אני אשרוד.
ועכשיו למקום בו אני צריך להיות רק עוד חמישים ושתיים פעמים עד החופש הגדול (ואז עוד קצת בשביל כימיה בקיץ), הבצפר.
במחשבים המשכנו “ללמוד” על עצים והיפים (שזה עצים בינאריים עם כל מיני תכונות מוזרות). במציאות, קראתי כל מיני כתבות בכל מיני אתרים, בעיקר על הבחירות ושפעת העופות. היה ממש מרתק, נסו את זה גם כשיש לכם שעה וחצי של לא לעשות כמעט כלום.
בחנ”ג התחלנו עם המבחן בריצה. הלך לי ממש טוב הפעם, רק המורה זייף בגדול ובגלל שעד שהוא שמע את המספר שלי עברו עשרים וחמש שניות, הוא כתב לי עשר דקות במקום תשע שלושים וחמש. ניסיתי להגיד לו את זה, אבל הוא היה בדיוק במצב “קרצייה”, אז הוא לא הסכים לדבר עם אף אחד. בסוף וויתרתי על זה, כי זה סך הכל שתי נקודות, וזה שיעור חנ”ג ואחרי הכל, אני יודע את התוצאה, וזה בעיקר ההרגשה הטובה.
במתמטיקה המשכנו ללמוד על הסתברות. גיליתי שההסתברות שישאלו אצלינו שאלה בכיתה היא נמוכה ביותר, וההסתברות לשלוש שאלות בשיעור בכלל נמצאת בקרשים. לפחות היה מספיק מעניין כדי להעביר את הזמן ולא להשתעמם יותר מדי.
בביולוגיה התחלנו עם מידע על פרוטיסטים. אלו דברים קטנים (או גדולים) שהם לא צמחים, לא חיות, לא פטריות ולא בקטריות, אלא סתם מעצבנים. כמו סנדליות או אמבות (או מוחות של אמריקאים). לאחר מכן קיבלנו את תוצאות המבחן. יצא לי 36 מתוך 35. עוד מבחן “מאתגר” עבר בשלום.
באנגלית הגעתי לכיתה, הוצאתי שמונים דפים, עט וסבלנות. המורה התחילה את השיעור עם הדגמה של “משפטי מעבר” בין פסקאות עם החיבור שלי, ולאחר מכן אמרה לי שהחיבור היה מעולה, רק שהפסקה הראשונה, ההקדמה, היתה קצרה מדי. כדי לכסות על העוול הנוראי הזה, בחיבור הזה נתתי לה הקדמה של עמוד שלם. מעניין אם את זה היא תאהב, במיוחד כשזה בכתב היד המדהים שלי.
בספרדית התחלנו כמובן עם בוחן, ואח”כ עברנו למשחק הפעלים. המורה המעצבן בחר אותי להיות קפטן, ואחד אחר שהיה אובססיבי להכנס לקבוצה שלי נהיה גם קפטן. אחרי שבחרתי את הקבוצות צחקו עלי שבחרתי לפי חברים ושהקבוצה השניה יותר טובה, אבל אל תשלו את עצמכם. לקחתי נבחרת מנצחת. המשחק הזה היה בכיס שלנו. כל הקבוצה שלי קיבלה A אחרי הדגמה מזהירה של איך כותבים בספרדית “לרצות”.
זהו זה לבצפר. מחר יום שישי, מה שנותן הזדמנות להירגע ולראות בכיף ארץ נהדרת. כי באמת יש לנו אחת כזאת.
והמשפט האמריקאי להיום: “The introduction was too short”. נקווה שעכשיו זה באורך המתאים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה
קאסי
31/03/2006 ב12:03אולמרט יא בן זונה! שיעשה לפחות משו, במקום להתעסק במי יודע מה..
נחמד
אני רוצה לגור במדינה אחרת
ישראל זה סתם קקי
nadavs
31/03/2006 ב18:40לא לקלל פה.nadavs
be my escape
31/03/2006 ב21:46אבל הוא צודק!
ישראל זה ק**
ורק פה אני עוד צריכה ללכת לצבא<img src="http://israblog.nana.co.il/moodicons/mad.gif">
Seamus
31/03/2006 ב18:26ממש התנקמת בה, הא?
nadavs
31/03/2006 ב18:40צריך לדעת מה להגיד לפעמים. nadavs
Seamus
31/03/2006 ב19:00^^;
[הסבר…?]
nadavs
01/04/2006 ב2:04לדוגמה, לא להגיד "זה קצר מדי", כי אח"כ מקבלים אחד ארוך מאוד.nadavs
Seamus
01/04/2006 ב2:16Oh, that’s the spirit!