מסיימים את פברואר

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

לכל מי שלא מכיר את לוח השנה שאנחנו משתמשים בו, חודש פברואר עומד להסתיים עוד עשרים ושבע שעות (בישראל יש להוריד עשר). החודש הזה עבר מהר במיוחד. אולי בגלל שהוא כולל רק 28 ימים או אולי בגלל שהיו לנו שני ימי נשיא שלמים. מחר, בכל מקרה, יתחיל פה בישרא-בלוג חודש מרץ, מה שייסמן את תחילת החודש היפה ביותר בלוח השנה.

אם כבר מדברים על חודש מרץ, התברר שמצאו מה לקנות לי. אתמול חזרו כמה מבני משפחתי עם המון חבילות, כשכמה מהן (או אחת, לא ברור במיוחד) מיועדת אלי, לפתיחה עוד תשעה עשר ימים. עכשיו אני מאוד מסוקרן. אחרי שהבקשה (שהפכה לתחינה) שלי לסגווי לא עלתה יפה (בטח בגלל שזה עולה משהו כמו 4000 דולר), הם בכל זאת מצאו משהו לקנות לי. טוב, נו. נחכה עוד 19 ימים (או 20, זה תלוי במשהו). אני אצליח להתאפק עד אז.

ועכשיו למקום שלא אצטרך לראות ביום ההולדת שלי (וגם לא ביום שלאחר מכן): הבצפר.
בשיעור מחשבים התעסקתי קצת בדברים שלי ואז עברתי ללימוד למבחני האיי פי המרתקים. אחרי שהבנתי שאם אני אמשיך לקרוא יקרה משהו אלים בכיתה, ביקשתי מהמורה לעשות שוב את המבחן שקיבלתי בו 60. אבל מכיוון שלא שמתי לב לפרט קטן ושולי, קיבלתי בו 90. לא נורא. ממילא המורה לא מתחשב ממש בדברים האלה. גם הוא רואה שיש לנו דברים יותר מעניינים לעסוק בהם (כמו מישהו בכיתה שחשב שליצור תוכנה שמקללת את מי שפותח אותה יכול להיות נחמד).

בחנ”ג קרה הבלתי יאומן. תפילותי נענו ונפתחו שערי שמיים. פתאום ירדו עלינו מים. בהתחלה המורה חשב שזה רק טפטוף, אבל מהר מאוד התברר לו שזה טיפה יותר. רצנו מהר לחדר כושר (טוב, הם רצו. אני הבאתי מטריה) והתחלנו להתאמן על המכשירים. הקוריאני עדיין מתאמץ נורא בדברים שאני עושה די בקלות. העלנו את הקושי בכמה מהדברים, ואני חושב שאנחנו מתקדמים יפה מאוד לקראת המבחנים (רק עוד חמישה שבועות… דווקא סוף סוף ספורט נורמלי). חוץ מזה, לא רק שתפילותי נענו היום, אם החזאים צודקים זה יימשך גם למחר ויביא עלינו מבול עוד יותר גדול. עכשיו רק צריך לקוות שהמורה יפרש את זה כ”הולכים לחדר כושר” ולא כ”הולכים לשחק כדורסל כי אמורים לרוץ היום”. הוא מורה לספורט, אז אני קצת חושש.

במתמטיקה התיישבתי ואז מיד קרא לי המורה ושאל אותי “למה סימנת פה f?”. הסברתי לו למה ואז הבנתי למה עשיתי שטות שם. לא נורא, אז יצא 99. זה היה אמור להיות 95, אבל המורה נתן לנו עוד נקודות כי לשיעור 6 היה את הפסקת הצהריים ולשמונה היה את כל היום. כמו כן, למדנו איך לפרק כל דבר לגורמים (בעזרת i, המספר הדמיוני) ואיך לא להיות אדיוט בשיעור. לא הרבה מיישמים את זה, וחבל.

בביולוגיה המורה שוב הנחיתה עלינו את המשחק הדבילי עם השאלות והתשובות. כשהיא הקריאה את הקבוצות והגיעה לשם שלי, מישהו צעק “לאאאאאא!!” ומיד התחיל לפעול לשינוי שיטת הניקוד, ככה שמי שמקבל הכי מעט נקודות מקבל את הבונוס. זה לא ממש עבד לו, ולמרות שהוא רימה די הרבה במהלך המשחק, קיבלתי את הבונוס. כמו כן, גברת מפגרת זכתה! זה שוק, אבל העובדה שהיא קיבלה רק ארבע נקודות (לשם ההשוואה, אני קיבלתי 10 ומישהי אחרת קיבלה 12) רק מראה איזה טמטום שורר בכיתה שלנו. לא נורא, אבל עדיין לא ברור לי איך אנשים יכולים להיות עד כדי כך מפגרים.

באנגלית התחלנו לעבור על המילים של המבחן הבא. לאחר מכן, עברנו לאיש עם האגדה ולשוער שלו (ששתה קצת יותר מדי). חוץ מהעובדה שהשוער סיפר שטויות (שהמורה מוצאת בהן משהו, אבל לי לא היה ממש כוח להתעסק עם חקלאים מתאבדים), היה חם בכיתה. זה תמיד שילוב קטלני.

בספרדית למדנו כמה פעלים חדשים וחשובים (כמו dormir, לישון). הבעיה בפעלים האלה שהם משנים את השורש שלהם כשהם נמצאים בהטיה (לדוגמה, אומרים yo duermo ולא yo dormo, אלוהים יודע למה). לאחר מכן עברנו לקרוא על קבוצות כדורגל. מדהים כמה שהאמריקאים לא יודעים לבטא מילים כמו ריאל (בספרדית כותבים Real, והאמריקאים יודעים שזה ריל). זו הבעיה שלהם בספרדית. ההגייה (וגם עוד כמה דברים, כמו לא לכתוב שטויות, אבל זה מינורי).

זהו זה להיום (וכנראה גם למחר, כי בטח לא יהיה משהו מיוחד). בתוכנית למחר: להכנס לשניה להכנה למבחן איי פי (ואז לעבור לדברים מעניינים), להתפלל שהגשם ירד בתשע בבוקר (ואז להתפלל שלא נלך לשחק כדורסל), ללמוד לשרטט פונקציות ממעלה שלישית, לעשות מבחן בביולוגיה (ולראות את כולם לחוצים), לשמוע כמה מקבת’ מהולל ועושה את עצמו (וליישם את המילה dormir) וכמובן להמשיך לראות את כיתת הספרדית שלי רודפת אחרי אותיות (בעיקר A).

והמשפט האמריקאי להיום: “Your test is a week from tomorrow”. די, נמאס כבר עם כל ההלחצות האלה. תן למבחן לבוא אלי בהפתעה, או שתגיד את זה שלושה-ארבעה ימים לפני. לא שניה אחרי שקיבלנו מבחן אחר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs