חג ההקאה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

מה יפה היא האהבה. היא מילאה את בית הספר בלבבות אדומים, חולצות ורודות, שאלות מפגרות ותחינות מוזרות. העיניים שלי רק עכשיו מתחילות שוב לראות גוונים של כחול וצהוב, ואני מקווה שעד מחר בבוקר אני כבר אוכל לראות שוב נורמלי. פשוט נצרב לי האדום בעיניים. לראות את המורה לאנגלית בבגדים אדומים, אודם מבריק ונעלי עקב זה דבר שעלול לגרום לנמק באיזור שמגדיר “יופי” במוח ולהגדיל באופן ניכר את איזור ה”פחד”. אני חושב שצריך להגביל את לבוש המורים כפי שמגבילים את לבוש התלמידים, וזה רק למען בטחונינו הנפשי.

ועכשיו לעוד כל מיני דברים משונים שקרו ביום הדביק וגורם ההקאה הזה.

במחשבים התברר שהמבחן הבא יהיה על חיפושים ומיונים. ממש מרתק. זה עדיין עדיף על חיפוש עם עצים בינאריים והיפים, אבל זה עדיין לא ענה לי על השאלה “למה לעזאזל זה מעניין?”. טוב, נו. שולם הרבה כסף על המבחן הזה וחבל שהכסף ייזרק לשווא.

בחנ”ג עשינו את המדהים מכל הדברים, הספורט העתיק ביותר: ריצה. שישה סיבובים, מייל וחצי, כאבים בצד, חום אימים, איבוד כל דרך אפשרית לספירה באיזה הקפה אני, דיבור עם קוראנים ועוד דברים כאלה גרמו לי להיות מותש מהשיעור הזה. מיאהו נמסר שיהיה מחר גשם בבוקר. ממני נמסר “אמן כן יהי רצון”.

במתמטיקה למדנו על היפרבולות ועל היפראקטיביות. אם המורה למתמטיקה היפראקטיבי גם בלי שוקולד, דמיינו מה עשו לו חבילות החג שהוא קיבל היום. אמנם הוא לא האשים אף אחד ברצח, אבל היה קשה מאוד להתרכז בקריאת הפרק הבא של הספר. מחר ה-AMC (תחרות מתמטיקה אמריקאית). קמים בשבע במקום בשמונה, נמצאים בבצפר שבע שעות ושש עשרה דקות (בדיוק!). הולך להיות יום מדהים (גשם גשם בוא, אבל רק בתשע וחמישים).

בביולוגיה שמענו את סיפורו המרתק של אחד שרץ ברחוב כלשהו בטייטס בשביל לקבל קצת מיץ תפוזים בחינם. הדברים שאנשים יעשו בשביל פרסום, כמו לירות על חברים במסע ציד, פשוט עוברים את הגבול פה. הם מטומטמים לא פחות מהאנשים שמבצעים אותם. גם שמענו כמה דברים על התאמה לסביבה, אבל זה לא ממש עניין אף אחד.

באנגלית (אחרי ההלם הראשוני ממראה של המורה) המשכנו ללמוד על ידידה הקרוב, מקבת’. התברר שאישתו יותר גרועה ממנו. היא רוצה להרוג את המלך או לשכנע את בעלה לעשות את העבודה השחורה, והכל כדי להיות מלכה. פעם היו צריכים להתאמץ הרבה יותר בשביל פרסום. היום מספיק לספר בדיחה בכוכב נולד כדי לקבל את שלוש דקות התהילה שלך (ה-12 דקות הבאות יתבזבזו ע”י אנשים שיגידו לך “ראיתי אותך בכוכב נולד!”).

בספרדית התברר שאני או חברי לכיתה (והמורה) קראו לא נכון את הלוח, ועץ המשפחה ובית החלומות (כן, אני בתיכון) היו צריכים להיות מוגשים היום. שחקן החיזוק שאותת לי שמשהו לא בסדר היה השחצן, שלשמחתי יודע ספרדית וגם הוא הבין שאם כתוב miercoles, הכוונה ליום רביעי. חוץ מזה, אנחנו צריכים לעשות עוד הצגה. הפעם אני עושה הצגה עם הפרסית מאחורי, שנתנה שיבוש מדהים לשם שלי – Nedaf. הגיוונים גדלים מיום ליום.

זהו להיום לבצפר. מחר – AMC, ריצה, הרמת משקולות, ניסוי מרתק בביולוגיה (תזכורת – להגיד למפגרת “לא”) ומבחן בספרדית. אין מקבת’, אין היפרבולות. רק יום ארוך מאוד בבצפר.

ד”א: עוד שבוע הבלוג הזה חוגג שנה מאז שנפתח. מדהים איך שהזמן רץ. לפני שנה הייתי רק בכיתה ט’, ועכשיו אני בדרך לסיים חמש שישיות משנות החינוך שלי.

אני לא אכתוב את המשפט האמריקאי. אני ממש לא מעוניין שהמשפט הדביק והצבוע הזה יופיע פה, גם לא בתור שורה או בדיחה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs