שחצנים וקרציות

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

דבר ראשון, הגיע המכתב שצריך לעבור קורס בשביל לפתוח אותו והוא נראה כמו דף מסכן עם ציור של בצפר. אה, כן. זו התעודה. האמת, אני נורא מאוכזב ממנה. זה לא הציונים, זה ההערות. כולן אותו דבר. כולן אומרות שההישגים האקדמיים שלי מדהימים, שאני אחראי ומלמד את עצמי ושאני נותן דוגמה טובה. המורה לאנגלית השתמשה בהערות שונות לגמרי ואמרה לי שאני מכבד ומנומס (ברור, מעולם לא דיברתי בשיעור שלה), ואם אני לא טועה היא גם אמרה שההשקעה שלי ממושכת ועקבית. זו לא תעודה. זה נייר עם טבלה מושקעת והרבה שטויות בה. אה, כן. קיבלתי A בחנ”ג.

ועכשיו ליומיים האחרונים של הבצפר. אתמול – חם ומעצבן. היום – חם ועוד יותר מעצבן.

שיעור מחשבים, אתמול (היום ממילא לא היה אחד). עבדנו על ההכנות המרתקות למבחן האיי פי (שנראה יותר ויותר מפגר עם כל יום שעובר). אתמול התמקדתי בעצים בינאריים. אלו עצים… בינאריים. נו, זה באמת לא מעניין אף אחד. מחר ממשיכים עם העצים הבינאריים וגם לומדים על היפס (שזה בעצם משהו שאין לי מושג מה הוא). אכן, קשים חייהם של תלמידי האיי פי.
בחנ”ג עשינו שני דברים שונים לגמרי, ושניהם מביאים לאותה תוצאה עגומה: חנ”ג זה מקצוע מעצבן, במיוחד בחום, יובש וטמטום שמקיפים אותנו. אבל תאמינו לי, המצב היום היה כ”כ חמור, שחנ”ג היה השיעור הכי מהנה. שאר השיעורים עצבנו אותי כ”כ שבמבט לאחור השיעור חנ”ג היה ממש מדהים היום.

במתמטיקה המשכנו להתכונן למבחן של מחר. הצלחתי לכתוב במחשבון I am bored. חבל שלא היה לי שיעור מתמטיקה נחמד היום. היה שובר קצת את העצבים.

בביולוגיה השיעור התחיל עם בשורה רעה ביותר: צריך להתחלק לקבוצות של ארבעה. זה אומר אני, הישראלית, המעתיק והמפגרת. המשימה שלנו היום היא להראות אבולוציה של עכברוש באי מסויים. כמובן שהמעתיק התחיל להתווכח עם המפגרת על כל מיני דברים ולדבר שטויות (יהיו לעכברוש עיניים כחולות כי הוא ליד הים). היא לעומתה, התחילה לצבוע את העננים בכחול. בסוף יצא משהו שנראה כמו גבעה ורודה עם עץ שחור עקום שיוצא מאחורה. לעומת הקבוצות האחרות זה גם נראה כמו עכברוש. בקבוצות האחרות אחד נראה כמו לטאה, אחד כמו מפלצת ואחד כמו אוייב העכברושים, חתול. אבל הגרוע מכל יהיה ביום שישי. הקבוצה שלנו צריכה להציג את העכברוש, אבל הישראלית והמעתיק נוסעים לדיסנילנד. אני והמפגרת נצטרך להסתדר איכשהו (היא קוראת, אני מסביר למורה מה שהמפגרת קוראת לא נכון).

באנגלית המשכנו עם מקבת’, השליט של קודור והמלך העתידי של סקוטלנד. הללו את מקבת’! המורה עוד מעט תתאהב בו לגמרי. הוא איש כ”כ טוב, כ”כ גיבור, כ”כ מעצבן שבא להרוג אותו. נקווה שהוא באמת מת בסוף המחזה. הוא מתחיל לעצבן אותי כבר.

בספרדית אתמול עשינו חזרה על שטויות והיום היינו במעבדת המחשבים. השחצן הראשי של הכיתה (רק בכיתה ט’ וכבר אדיוט גמור, איך העולם הדרדר) מיד התחיל להתחרות עם אחד הקוריאנים על “מי יותר מגניב” (או מי שם יותר פורנו בעץ המשפחה שעשינו שם, כן, עשינו עץ משפחה. אני יודע). בסוף השיעור הם התחילו גם להתחרות למי יש נעליים יותר גדולות ויפות, מי יותר גבוה ובקיצור, מי יותר טוב (AKA אדיוט). מבחינתי שניהם הפסידו. השחצן, בגלל שהוא שחצן והקוריאני בגלל שהוא התווכח איתו. אני שונא אנשים שמשוויצים בלי הכרה.

והמשפט האמריקאי להיום: “I love you coach”. מה שספרינטים והליכה יכולים לעשות בשתי שניות המורה לבד עשה ביותר מעשרים (אני חושב).

ועכשיו, קצת מבט לעתיד: יהיה חם, יבש ומחשמל. הגישה: אל תיגע בשום דבר ממתכת.
יום טוב.

שלכם,

nadavs