שוב עשיתי את זה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

קריירת הנהיגה שלי (איזה קריירה, אפילו את המינימום לרשיון, חמישים שעות, אין לי) קיבלה היום תוספת בלתי צפוייה. נסעתי עם אמא שלי לאנשהו, והיא נהגה לשם (כי צריך להיות שם בזמן). כשחזרנו, היא פתאום נותנת לי את המפתחות. מכיוון שלא לקחת את הפרמיט ולא ידעתי שהוא מחוץ למגירה שם הוא נח בכיף (כל עוד הוא לא נמעך אצלי בכיס), לא הבנתי מה פתאום מבקשים ממני לנסוע בלי זה (זה כמו בלי רשיון), אבל אז נודע לי שהדף הצהוב והמכוער נמצא באיזור. הנסיעה היתה חלקה למדי חוץ מאוטובוסים (שהפעם לא הפריעו לי, אבל בד”כ הם לא חביבים עלי) ומטומטם אחד שהיה חייב לפנות ימינה נואשות ועצר כל רגע כדי לבדוק אם החנייה בצד ימין היא גם פנייה ימינה. בסוף הוא מצא רמזור. שחזרנו לחניה מתחת לבית האוטו שוב הדגים (בניצוחי) את עקרונות החניה במקביל לקווים. רק ברוורס הכל הולך במדינה הזאת.

חוץ מהאוטו שחש את נחת זרועי (ורגלי הימנית), גם בבצפר הרגישו קצת מהלחץ הזה שאני מייצר כל הזמן. הנה מה שקרה בו ביום הראשון של הסימסטר השני.

בשיעור מחשבים התחלנו עם הפרוצדורה הרגילה והמשעממת. תרגיל רעידת אדמה, חתימה על חוזים מפגרים (שכולם מפרים לפחות משהו אחד שם במהלך כל סימסטר), הקשבה לכללי בצפר (שהמורה חולק על חצי מהם כל רגע) ובדיחות על חשבון כל נושא ונושא בדף של יום הפתיחה של הסימסטר. לאחר מכן הגענו לחלק שכולם חיכו לו, תוצאות המבחנים המסכמים. מסתבר שלאמריקאים קשה מאוד לענות על אותן שאלות שהם כבר ענו עליהן, ורק שניים בכיתה קיבלו A. אני (105, כל התשובות נכונות) ועוד איזה אחד (אדון השאלות הגדול שקיבל 101). כמו כן, היה כתוב שקיבלתי A בתעודה. נחמד מאוד. איי בכיתת איי פי שווה חמש נקודות לג’יפיאיי. כמה נחמד.

בשיעור חנ”ג המורה לקח אותנו לאולם עם הבריכה שם שמענו הרצאה מרתקת על המקצוע ותחילתה של ההרצאה המשעממת על שיטת הציונים של המורה (“אצלי, הכל מבוסס נקודות”. מעניין. אני חושב שכבר שמעתי על השיטה הזאת לפחות מאתיים פעמים). מחר שוב נאלץ לשמוע את ההרצאה המלאה על שיטת העשור. לפחות נרוץ פחות.

במתמטיקה היתה שמועה שמישהו קיבל 100 במבחן. אחרי שגילו לי איפה נמצאות התוצאות, הלכתי לבדוק מי זה. משום מה השם שלי היה באמצע ולא בסוף (השם משפחה שלי מתחיל ב-S ואין הרבה אחרי). התברר שאני זה שקיבל מאה, ועשו לי את המוות על זה. חצי כיתה לפחות שאלה אותי, אבל המורה לא אמר מילה. ככה הוא מזלזל בהבטחה שקיימתי לו.

בביולוגיה התחלנו עם דיבורים, עברנו לשטויות כמו אבולוציה וסיימנו בעוד שיעור חופשי. ככה זה. אין דיבורים, אין שיעור נורמלי.

באנגלית ניסו לסחוט מהמורה את הציונים כל היום, והתברר שהאיטית הזאת אפילו לא סיימה לבדוק את הכל. אני מקווה שהיא נתנה לי A על העבודה של העשרה שבועות האחרונים. אני לא אוהב שמזלזלים לי בבוק ריפורט שעבדתי עליו שעה וחצי.

בספרדית התברר שעשיתי את זה שוב. קיבלתי מאה שלושים ואחד מתוך מאה שלושים וחמש בפיינל (אני זוכר שהיו 139 שאלות). חוץ מזה, התחלנו ללמוד על המשפחה ויש לנו פועל חדש ויוצא דופן. אנשים כבר יוצאים מדעתם. הם צריכים לזכור את הפועל הזה בנוסף לעוד ארבעה או חמישה יוצאי דופן. זה פשוט בלתי נסבל.

זהו לבצפר היום. מחר בתוכנית: דיבורים במדעי המחשב, ריצה והרצאה משעממת בחנ”ג, חלק 8-3 במתמטיקה, אבולוציה, ציונים סופיים באנגלית וללמוד ברצינות על המשפחה. נראה איך יהיה.

והמשפט האמריקאי: “!DROP”. ברגע שהמורה אומר את זה, חייבים לחשוב שיש רעידת אדמה ולהכנס מתחת לשולחן. לא ברור לי מה עושים בלי מורה, אבל זה בטח מסובך הרבה יותר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs