“אני צריך 50 נקודות בשביל B”

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

מחר בבוקר יקומו יותר מאלפיים ילדים ובני נוער ברחבי העיר ויגידו “אהה! פינאלס! אני מפגר! אני לא יודע כלום! אני בטוח אכשל! זה שעתיים!”. אני אקום בבוקר ואגיד “אני עייף ואני רוצה לישון עוד”. טוב, זה לא חדש. אני תמיד אומר את זה. העניין החשוב הוא המבחנים המסכמים האלה. סוף סוף הם הגיעו. אפשר מחר להירגע למשך שעתיים תוך כדי עשיית מבחן במחשבים, ואז שיעור חנ”ג מהנה של שעתיים הכולל פריזבי, מבחנים בכדורסל והמבחן העיוני. אני כבר לא יכול לחכות.

הנה מה שקרה בפצצת העצבים המתקתקת, הבצפר.

בשיעור מחשבים שוב עבדנו על האתר שהוא נתן לנו. התוכנה שצריך לדעת בשביל ה-AP דבילית לחלוטין. עדיין לא ברור לי למה איכפת לי מדגים בתוך אוקיינוס ריבועים ולמה איכפת לי מזה שזו סימולציה טובה לביולוגיה (זה לא, זו הסימולציה הכי דביליתי שראיתי). אחרי שנמאס מהדגים, עברתי לקצת סוליטייר. מותר להירגע קצת לפני מבחן של שעתיים מחר. מעניין כמה שאלות הוא דחף שם.

בשיעור חנ”ג היתה הפתעה גדולה: שיחקנו שוב כדורסל! גם היום לא הייתי צריך להתאמץ ממש בהגנה, המורה היה עסוק בלבחון קבוצות אחרות. מחר אנחנו נקבל חצי שעה של פריזבי, חמש דקות למבחן כתוב, השלמות, ומבחני כדורסל מרתקים. אני כבר לא יכול לחכות לסוף השיעור הזה. חוזרים הביתה ב-12:30. בשבילי זה אומר הרבה זמן של דיבור עם אנשים מהארץ. בשביל האמריקאים זה אומר “אוי ואבוי! מחר יש פינאלס בשיעורים אחרים!”. במתמטיקה שמעתי מאחד התלמידים שקר גס ביותר. הוא אמר שהציון שלו הוא 107. לאחר בדיקות מעמיקות עם המחשבון שלי, התברר שהוא משקר. אי אפשר להשיג מספיק נקודות בשביל זה. החדשים האלה מנסים בכל הכוח להבליט את עצמם. חוץ מזה, לא היה שום דבר מעניין. המבחן המסכם הזה לא נראה סכנה גדולה ממילא.

בביולוגיה המורה התחילה עם בשורה משמחת לי: אני היחיד שקיבל A בכיתה שלנו (ואחד משניים בכל הכיתות שלה) במבחן המחלקה בביולוגיה. זה די הדהים אותי, כי המבחן הזה היה ברמה שהיתה לנו עד עכשיו. אחרי עוד חשיבה עם עצמה, המורה החליטה ש-A שווה 26 נקודות בונוס. אחרי קבלה של עוד דף עבודה ומבט אחרון בציון שלי, התברר לי שאני יכול לדלג על המבחן המסכם בביולוגיה. יש לי 10 נקודות יותר מהמינימום ל-A אחרי הפיינל. אני יכול פשוט ללכת הביתה בעשר. אני לא אעשה את זה, אבל לפחות אני לא אצטרך לעבוד כ”כ קשה במבחן.

באנגלית היה ממש מרתק. מבחן על הספר שלנו. המבחן היה קל להפתעתי, ובסיום השיעור התברר שקיבלתי 81 (שאצלה זה A משום מה) במבחן על אוצר המילים ביום שישי. זה מעולה. בחיים לא דמיינתי ציון כזה. השיטה עובדת, האמריקאים עוד לא עלו עליה.

בספרדית היו לי היום את הבושות הכי גדולות. התברר שאני היחיד מכל הכיתות של המורה שלי שקיבל 100, והוא אמר שיש סיכוי שאני היחיד בכל הכיתות ספרדית ברמה שלנו. נפלא. אני ממש לא אוהב שמסתכלים עלי למעלה, וממש לא אוהב שבגללי היו צריכים לכוון מכנה חדש לכל המבחנים. במקום לעשות את כל הציונים מתוך 35, המורה עשה אותם מתוך 31.5, בשביל שלאנשים יהיה סיכוי. אותי הוא שם בקטגוריה נפרדת. נפלא. אני כבר מסומן אצל כולם. רק נקווה שלא יתחילו לבקש ממני חתימות בבצפר. זה עלול להיות לא נעים.

זהו ליום האחרון לפני המבחנים הגדולים. 12 שעות ו-20 דקות למבחנים המסכמים, ואמריקה רועדת מפחד, כוססת ציפורניים, לומדת ספרים שלמים בע”פ ומתכוננת לכשלון גדול. זו לא ארץ האופטימיות.

והמשפט האמריקאי הפעם הוא הכותרת: “I need 50 points for B”. הם מכוונים לבדיוק 50 נקודות בשביל הבי הזה. אפשר לחשוב שאיי יזיק להם. אני חושב שכדאי שהם יתחילו לענות על כמה שיותר נכון במקום לנסות לדייק. כי אז, כמו שאמר המורה שלי למתמטיקה, ניצחת בקרב והפסדת במלחמה.
יום טוב ומבחנים קלים (קצת רחמים).

שלכם, מעיר עם פאניקה,
nadavs