מקלחת מזופתת

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

אתמול התקשר בעל הבית פה. הוא רצה לברר אם התחילו לתקן את המקלחת שלנו, שהתברר שהיא הגורמת להצפה של התקרה במטבח בקומה מתחתינו. מסתבר שהכל אצלו בסדר, חוץ מהשמיעה. הוא שאל אותי בן כמה אני, ועניתי לו כמובן “fifteen”. מכיוון שהוא לא שומע, הוא שאל “How much?”. אחרי שעניתי לו שוב פעם את אותה התשובה, הוא סוף סוף הבין. “!Oh! Eighteen”. אני שמח שמבינים אותי במקום הזה.

זה לא נגמר בזה. אחר כך חצי שעה ניסיתי להגיד לו “Somebody came”, אבל הוא כמובן שמע “Nobody came” וכבר תכנן איך להיפטר מהחברה שהוא עובד איתה. באמת בא מישהו, ובגלל זה יש לנו עכשיו מקלחת מסריחה ומלאה בזפת. מזל שיש לנו עוד אחת, כי לא ממש בא לי להתרחץ בכיור.

ועכשיו, למקום שבו אף אחד לא מבין שום דבר, הבצפר.

בשיעור מחשבים עשינו את המבחן על הדבר ה”מהנה” שהוא הבטיח לנו. התברר שזה פרוייקט של ליצור נושאים רנדומליים לחיבורים בנושא מדעי המחשב הלקוח ישירות מכאן. היינו צריכים לקחת מילה מכל עמודה, לקחת עוד אחת מכל עמודה ולחבר אותן עם מילות חיבור. בהתחלה לא ממש הבנתי מה הוא רוצה, אז הצצתי בקוד ג’אווה סקריפט. אז מה אם זה מבחן. אני גם עשיתי את החלק ה”מתקדם” (כי נרשמתי ל-AP). זה דורש לקיחת שני משפטים רנדומליים ולבר אותם. המפגר שיושב לידי בעיקר בהה במחשב ובטח יקבל אפס. מגיע לו.

בשיעור חנ”ג רצתי מייל במשך 9:49 דקות. תצחקו כמה שבא לכם, אבל בשבילי זו אחלה של תוצאה. מכיוון שגם שיפרתי מהרבע הקודם, אני מקבל נקודות בונוס. המשחק כדורסל היה מרתק, ולא הייתי צריך להגן על אף אחד. המורה היה עסוק בלבחון אנשים על כמה הם קולעים בחצי דקה. אני חייב להגיע למספר נורמלי, ושמונה קליעות זה לא.

במתמטיקה קיבלתי מאה במבחן. מכיוון שהיום זה יום של שאלות בלבד, לא עשינו כמעט כלום. המורה נתן לנו גם דף עם הציונים שלנו, ובממוצע ירד המבחן הכי נמוך. ככה ה-96 לא נחשב. עכשיו רק צריך להוציא משהו טוב בפיינל והכל יהיה בסדר.

בביולוגיה התחלנו את השיעור אחרי התרגיל שהיה באמצע ההפסקה. היינו צריכים להכנס לכיתה הקרובה, וככה יצא שנדחסתי לתוך משרד עם עוד המון אנשים. יצאנו בשלום, אף אחד לא נורה. מעניין אם היה קשר למכונית שעלתה באש בבצפר (כן, מכונית עלתה באש). בתחילת השיעור עשינו שאלון לבדוק כמה אנחנו בריאים וכל זה. מעניין מה התוצאות הסופיות אחרי שמנפים את עשרים הדפים השקריים.

אחרי זה לא היה ממש מה לעשות. דיברנו כל השיעור. גברת מפגרת שאלה שאלות בסיסיות במתמטיקה (פירוק של טרינומים ממעלה שנייה), ואפילו לא ידעה לעשות את זה נכון. זה כמעט שיגע אותי. היא כ”כ מטומטמת שזה יפה שהיא עדיין בבצפר. בסוף השיעור, אחרי בדיקה מעמיקה של המבחנים, התברר שקיבלתי במבחן בגנטיקה מאה. אך בעקבות טמטומם של חברי לכיתה אני זוכה גם בחמש נקודות בונוס על שאלה שכולם פספסו. או שבכלל זו השאלה עם הסוגי דם. אי אפשר לדעת.

באנגלית קיבלנו את התוצאות של המבחן המסכם בדקדוק. אנחנו כמובן הכיתה היחידה עם נכשלים, והכי מעט A. רק שלושה. לשמחתי, אני אחד מהם. בכל השיעור דיברנו רק על הספר המרתק והמבחן שיהיה עליו בימים שני וחמישי. הולך להיות בסדר. אני מבין משהו בספר.

בספרדית רק עשינו חזרה למבחן ההתמחות בפעלים בספרדית שיהיה מחר. הלך לא רע, ולהוציא שני מפגרים, הכיתה הולכת להיות לא רעה במבחן הזה. טוב נו, נראה מחר.

זהו לבצפר. מחר היום האחרון לפני השבוע של המבחנים המסכמים. עוד חמישה ימים לפיינאלס, והאמריקאים כבר לא ישנים בלילות.

והמשפט האמריקאי: “Finals”. די, אני רוצה שזה יעבור כבר. נמאס לי לשמוע את המילה הזאת. זה עולה על העצבים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs