יום המבחנים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

מסתבר שהאמריקאים הם אנשים נורא מתחשבים. החוק שמגביל את מספר המבחנים ביום אומר ש… אממ… בעצם, אין כזה חוק. אחרת, אי אפשר להסביר את העובדה שבחצי מהשיעורים שלי היום היה מבחן. אם מחשיבים גם חנ”ג, זה יוצא ארבעה שיעורים, אם מחשיבים קבלת מבחן בסטטיסטיקה יוצא 5 ואם מחשיבים הזכרה של מבחן סוף הסמסטר, יוצא ש-100% מהמורים שלי התעסקו בשטויות האלה. אני נדהם כל פעם מחדש מכמה שמבחנים יכולים להעסיק אנשים.

הנה מה שקרה היום במקום האובססיבי הזה:

בשיעור מחשבים קיבלנו את המבחן. שלי חזר עם כל מיני קישקושים מוזרים עליו, כשבסוף כתוב בגדול 91 והתנצלות מצד המורה. התברר ששוב חברי לכיתה פישלו בגדול, והציונים של רובם (או כולם) התחיל עם 5, 6, 7 או 8. המבחנים האלה לא מזיקים ולא קשים, הם פשוט דורשים קצת חשיבה. אני עשיתי טעות אחת דבילית וטעות אחת פחות דבילית, אבל הם עשו ממש הרבה שטויות.

כמו כן, שילמתי בהפסקה למבחני ה-AP במאי. המבחן היקר הזה (82 דולר… גנבים) משולם ע”י צ’ק (כמו כל דבר פה) בחנות התלמידים. לאחר שהאחראית הכניסה את המספר שלי, היא התחילה לדבר בעברית. “אתה אח של …?”. התברר שהיא מכירה את אחותי. אחרי הכל, לא יכולים להיות כ”כ הרבה אנשים עם שם משפחה כמו שלי, במיוחד לא בעיר עם פחות מ-35 אלף תושבים.

בשיעור חנ”ג עשינו את המבחנים בכפיפות בטן ושכיבות שמיכה. מכיוון שהפרטנר שלי ספר מהר מדי, קיבלתי נקודה נוספת על הכפיפות בטן (אבל עדיין יצא 7 מעשר) ובשכיבות שמיכה קיבלתי 12 מעשר. בסה”כ הם משלימים אחד את השני ל-19 מעשרים, שזה 95 אחוז, שבשבילי זה הרבה יותר ממספיק (חנ”ג, אחרי הכל).

בשיעור מתמטיקה היה לנו מבחן. המבחן היה 95% על פירוק לגורמים והחמישה אחוז הנותרים על שטויות לא חשובות (כמו פונקציות עם חזקות שלישיות). המורה שיקר לנו, הוא אמר שנגיע לגורם הנכון במקסימום שלושה צעדים, ואני הגעתי בארבעה. אני הולך להתלונן על זה ביום חמישי. זה לא ייתכן שככה יעבדו עלינו. חוץ מהשקר הקטן הזה, המבחן היה כ”כ קל שבא לי לצחוק.

בשיעור ביולוגיה גם היה מבחן. הבעיות הגנטיות האלה יצאו כבר מכל חור. אני יודע לפתור אותן כבר מתוך שינה. כמו כן, לאחר בקשה מיוחדת שלה להקטין ריבועים כמה שאפשר, הגעתי לריבוע של אחד על אחד. חוץ מזה, היתה שם שאלה טריקית במיוחד: “אם להורה אחד יש סוג דם A ולשני סוג דם B, מה יהיה סוג הדם של הבן שלהם?”. נתתי לה את התשובה שהיא בטח רוצה, AB, אבל הוספתי לה הערה שכל התשובות אפשריות. מבחנים טריקיים עושים לנו.

בשיעור אחרי זה, אנגלית עם המורה המרתקת, היה המבחן המסכם בדקדוק. מבחן יותר קל מזה הם לא היו יכולים לעשות. לקח לי בערך 20 דקות (כולל בדיקה) לסיים ולהגיש את המבחן. לזהות חלקי משפטים וסוגים מוזרים זה ממש לא בעיה. הבעיה זה לקרוא את הפסקאות הארוכות שלהם.

בספרדית עשינו חבילת דפים של אימון. את כל זה צריך לדעת למבחן ההתמחות בפעלים בספרדית ביום שישי. האנשים בפאניקה, המורים כבר מתחילים להשמיע צלילים של חרדת מבחנים. אני רק מחכה לעבור את זה ולהתחיל את החצי השני של השנה הקלה ביותר עד כה בבצפר בארה”ב.

זהו זה. רק עוד שבוע, והאנשים כבר מפתחים פרקינסון מבחנים. אני יכול לעבד שדה של קמ”ר שלם עם כל החרישות פה. מעניין אם זה יקצור את הפירות הרצויים.

חוץ מהבצפר: אתמול היה טקס גלובוס הזהב. האמריקאים חשבו שזו סיבה מצויינת לשים הליקופטר מעל הבית שלי ולעביר פה צפלין מזמזם. זה היה פשוט מעצבן.

והמשפט האמריקאי: “Verb Mastery Test”. שם מדהים למבחן עוד יותר מדהים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs