מטומטמים על הכביש

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום קיבלתי את ההוכחה החותכת לשני דברים: אחד, לנסוע מהר זה לא טוב, ושניים, להסתכל הרבה במראות זה מאוד טוב. ההוכחה החותכת הגיעה בדמות של מכונית בצבע כחול-אפור שחתכה אותי יפה מאוד כעברתי מסלול שמאלה. אם הנהג הגאון היה רק מסתכל טיפה הצידה ורואה את האורות המהבהבים לכיוון המסלול שהוא נכנס אליו, הוא היה יכול למנוע את המכה עם האוטו של אמא שלי. למזלינו, לא היה שום נזק, אבל היה רעש קטן ולא נעים של התנגשות. הגאון סימן לי לזוז הצידה ולעקוב אחריו כדי לעצור (ועצר במקום אסור ממילא, ובזה גרם לי לחסום משאית). ברגע שעצרנו הוא יצא והתגלה כילד בן 16 עם כפכפים (רק על זה אפשר לתת לו קנס יפה ומכובד). המזל שלו היתה שזה היה האוטו של אמא שלי. אם זה היה עם אבא שלי הוא היה מקבל שטיפה שהיתה משאירה אותו במקום הרבה זמן.


לפי הגירסה שלי, אני הייתי צריך לעבור שמאלה. אותתתי, ראיתי שיש מקום פנוי ונכנסתי. הוא נסע מאוד מהר, וברגע שנכנסתי הוא בדיוק נכנס גם במהירות (כדי לעקוף אותי) זה מה שקרה בסך הכל. לא ראיתי אותו במראה כי הוא היה מהיר מאוד והספיק להגיע אלי ברגע שלא הסתכלתי. לפי כל הסימנים, האשמה היא שלו, ושלו בלבד. הוא היה צריך לראות שאני נכנס (הרי הוא היה מאחורי) ולחכות קצת עד שאני אכנס. במקום זה, הוא הגיע בטיסה קדימה. מעניין מה יגידו ההורים שלו על העניין הזה.


חוץ מהעניין עם הדביל עם הכפכפים (לפי החוק חייבים לנסוע עם נעליים או סנדלים סגורים כדי שלא יחליקו), היתה נסיעה מוצלחת מאוד. צריך רק לתרגל עקיפה של דברים דוממים ממרחק סביר (שלא כולל בתוכו שלושה מטר) וחנייה קדימה ואני חושב שמשם כל מה שצריך זה רק תרגול.


חוץ מזה, אתמול נסענו לטיול באגם קסיטס. זה אגם נחמד מאוד עם כל מיני איזורים לקמפינג ופיקניק (אסור בתכלית האיסור לשלב בין השניים, זו עבירה). בנסיעה לשם גילינו שסגרו את הכניסה לכביש 101 מכביש 405. מה שרצינו לעשות זה לרדת ביציאה אחרי זה ולחזור. הבעיה, כל האמריקאים חשבו על אותו דבר. במקום זה, יצאנו ביציאה אחרי זה. שם כבר לא היה עמוס. זה חלק מעשרת הדברות של האמריקאים: “לכל דבר יש פתרון אחד ודרך אחת לבצע אותו”.


באגם עצמו מצאנו את האיזור הכי טוב בפארק: מעיין גזיבו עם המון שולחנות, מבט לאגם, קצת שמש וקצת צל, בקיצור, מקום מושלם. שיחקנו שם כל מיני דברים (היינו עם המשפחה הישראלית השניה), הצלחנו להרטיב את הפריזבי ובסך הכל היה מאוד נחמד.


ולסיום, היום הייתי בבניין גבוה מאוד. כידוע (או לא ידוע) לכם, בארה”ב אין קומה 13. פשוט מדלגים על זה. אתם לא תמצאו את זה במעלית, וכשתעלו לקומות גבוהות אתם תראו את התצוגה האלקטרונית מדלגת על 13. אתם לא יודעים כמה זה מצחיק.


אין משפט אמריקאי. לא מגיע להם.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.