מיון בועות

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


היום היה היום הראשון של סוף השבוע הארוך והטוב. למורים הוא לא היה בדיוק סוף שבוע, כי הם היו צריכים לעשות פגישה ולדבר על נושאים קריטיים, כמו המבחנים המסכמים. אם הם לא יפסיקו לדבר על זה, מישהו ימות בסוף. הם אובססיביים ממש. זה כבר בלתי נסבל. בכל מקום שהולכים אליו רק מדברים על הניירות המעצבנים האלה. בקרוב מאוד ניפטר מזה, עד יוני.


אתמול הלכתי להופעה של רקדני בית הספר, ושם הבנתי איך הבצפר שלי כזה עשיר (אבל לא הבנתי למה לא מתקנים דליפות). הם לוקחים מחיר נאה לכרטיס אחד, ועם כל האנשים שבאים נוצרת הכנסה נאה ביותר. ההופעה היתה נחמדה ביותר למרות שהיו שם כמה שטויות. הסרט המרתק שהראו לנו באסיפה ביום שלישי הושלם במלואו, אבל לא היה ברור במיוחד מה לעזאזל הסרט אומר. הבעיה לאורך כל ההופעה היו כמה מפגרות שישבו מאחורי ודיברו בלי סוף. לבסוף, בעזרת עובדי בית הספר, המפגרות המדברות מצאו את עצמן עומדות בצד השני של דלתות האודיטוריום. רק בארה”ב זה יכול להיות ככה.


ועכשיו למה שקרה במקום הזה, הבצפר.


בשיעור מחשבים עשינו את המבחן. היו שם כמה שאלות שחזרו כמה פעמים, אבל הכי אהבתי את השאלה שצריך לזהות את ה”מיון בועות” (חפשו בגוגל אם אתם לא יודעים מה זה). המבחן היה כ”כ קל שזה כמעט מעליב, אבל למי איכפת. המבחנים המסכמים מתקרבים וצריך כל ציון טוב אפשרי.


בשיעור חנ”ג רצנו ושיחקנו כדורסל, אבל המורה לא פספס את הזדמנות הפז להזכיר לנו בפעם המאתיים שבשבוע הבא יש מבחנים. לפחות בשבוע הבא נגיע למעשים ולא רק לדיבורים מרתקים.


בשיעור מתמטיקה היה יום של NBQ, מה שנתן לי הזדמנות מצויינת להשלמת שיעורים בספרדית וללימוד אינטנסיבי למבחן באוצר מילים באנגלית (שהתברר שלמדתי אליו את המילים הלא נכונות). חוץ מזה גיליתי שיטה לכתוב H במחשבון. לא תאמינו מה אפשר לכתוב איתו.


בשיעור ביולוגיה עשינו חקר על כל מיני מחלות. הקבוצה שלי (שכללה לצערי את גברת מפגרת) עבדה על CF. שאר המחלות היו המחלה של הנטינגטון, עיוורון צבעים, אנמיה ותסמונת דאון. היה ממש מרתק. עשינו את כל הדבר הזה בשביל חמש שאלות במבחן ביום שלישי. היה הרבה יותר פשוט לתת לנו שני דפים עם מידע ולהתמקד בדברים אחרים.


בשיעור אנגלית למדנו דקדוק במשך שעה שלמה. את החצי שעה (או לפי המורה 22 דקות) האחרונה של השיעור בילינו במבחן על האוצר מילים. כמובן שכולם קיבלו את הדפים וכמובן שהמון ידעו על זה, אבל תירוצים הם המומחיות שלנו, מהבית. חצי כיתה התלוננה והחצי השני התפלל שהמורה תקבל את התירוצים שלהם. כמובן שהיא לא קיבלה, ואחרי קבלת הדף של המבחן התברר שלמדתי את המילים הלא נכונות. לפחות אני חושב שניחשתי די טוב.


בשיעור ספרדית עשינו שני דברים חשובים ומדהימים. אחד, טבלה עם הטיות של פעלים חדשים שלמדנו, ושתיים, תפריט של מסעדה דמיונית שלנו. אני מקווה שהמאכלים ששמתי שם יתאימו למה שהוא רצה.


זהו לימים האלה. אין משפט אמריקאי. נמאס לי כבר מהמבחנים שלהם.
עוד שבוע למבחנים המסכמים, ואמריקה כבר מתחילה לרעוד.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

3 מחשבות על “מיון בועות”

    1. הימים פה נפלאים. אני לא מתלונן על אף אחד (אלא אם הוא כולל כניסה לחנויות מפגרות עם יותר מדי דברים מחרסינה ב"עבודת יד").ואני בארה"ב כמעט שנה וחצי. קשה להאמין.nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה