לחץ המבחנים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ביומיים האחרונים עשיתי שני דברים עיקריים. אחד, הייתי בגן חיות בסן דייגו, שם ראיתי כל מיני חיות כמו ג’ירפות, אריות, קרנפים ופילים. השני, אימון בנהיגה. שניהם היו נחמדים ביותר וארוכים, ככה שמיציתי מהם את הכל.
ועכשיו, למקום שבו אנשים כבר בפאניקה טוטאלית, הבצפר.
הפאניקה מגיעה מכיוון המורים. הם מלחיצים אותנו כל הזמן. “יש לכם עוד מאתיים מבחנים עד סוף ינואר, וזה עוד בלי המבחן המסכם”. כל מורה חושב שרק הוא נמצא לנו במערכת שעות, וזה גורם להם לתת לנו הרבה חומר ללמוד. זה כבר מתחיל לעלות על העצבים.

המורה למחשבים התחיל עם מבחן ביום חמישי הזה, מבחן ביום חמישי הבא והמבחן המסכם עוד שבועיים. נורא פשוט, אין מה להתכונן, זה מבחן של יודע או לא. לפחות הוא לא נותן לנו הרבה דברים ללמוד, אלא עוזב אותנו לנפשינו ודוגל בשיטת “נראה אתכם במבחן”. אתם לא מאמינים כמה אני אוהב את השיטה הזאת כשמשתמשים בה נכון, והוא משתמש בה נכון.

בשיעור חנ”ג שיחקנו כדורסל (איזו הפתעה!). גם המורה הזה לא דילג על איומי המבחנים הקרבים, והתחיל בהצהרות על המבחנים של הכדרור, הצעד וחצי והקליעות בשלושים שניות. כמו כן, שבוע הבא יהיה גם מבחן על ריצת מייל. אם תשאלו אותי, אלו המבחנים שהכי מטרידים אותי כרגע. אם תשאלו אנשים אחרים, הם יתנו לכם מקצועות מוזרים, כמו מתמטיקה.

במתמטיקה למדנו (אני למדתי את זה כבר שנה שעברה) לפתור משוואות עם שברים אלגבריים. אתגר זה לא, אבל המורה כבר יכול לדמיין את התוצאות המדהימות במבחן. נקווה שיהיה טוב, כי אמור להיות קל.

בשיעור ביולוגיה המורה בכלל השתגעה. היא נותנת לנו להשתמש במבחן המסכם שלה בכרטיס עם כל מיני דברים שאנחנו רושמים עליו. ההגבלה: כרטיס אחד לכל אחד, בגודל 3 על 5 (אינץ’, כי הם לא יודעים מידות אחרות). מי שיבוא עם כרטיס של 4 על 6 ידגים לכרטיס איך עובדים מספריים. מותר לכתוב בכתב 2 ולהביא זכוכית מגדלת. הבעיה: מאה ועשר דקות, מאה שאלות. חיפוש דברים בזכוכית מגדלת במקרה כזה יכול להיות די מכריע (לרעה). אולי אני אעשה כזה בעברית. זו שפה חסכונית וככה אף אחד לא יעתיק ממני.

בשיעור אנגלית למדנו על חלקי משפטים. אני לא יכול להגיד שלא היה מעניין, כי אחרי הכל לא דיברנו על הספר בכלל. המורה היתה עסוקה בלירוק (אסור לה להגיד פ’ עם דגש. זה יכול לגרום לאנשים להמליץ עליה לכיבוי אש) ולהסביר לכיתה המפגרת שאני נמצא בה על שלושת סוגי חלקי המשפטים (אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית). התהליך הושלם, עכשיו אנחנו (אני ועוד אחד שהקשיב) יודעים את ההבדלים.

בספרדית התחלנו עם שני בחנים. גם שם אנשים בלחץ, כי מחר הבוחן האחרון שלנו ואז אנחנו מתחילים לחזור למבחן. אוי ואבוי. המבחן אמור להיות אפילו יותר קל ממה שהוא נתן לנו היום. זה שאלות אמריקאיות, מה שנותן לנו אפשרות לעשות אלימינציה יפה מאוד. בלי קשר לזה האנשים בלחץ. אחרי הכל, הם לא ילמדו בלי זה.

זהו לבצפר להיום. מחר יש אסיפה, ככה שאני אפקוד את הבית תשע דקות מוקדם יותר מהרגיל. עוד שבועיים למבחנים המסכמים, ואמריקה בפאניקה.

והמשפט האמריקאי להיום: “This is the last quiz. Maybe the next to last”. המורה לספרדית בהחלט לא החלטי, אבל אני חושב שאני היחיד בכיתה שזה לא ממש משפיע עליו.

יום טוב.

שלכם,

nadavs