עוד ארבעה חודשים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


כן, עשיתי עוד אימון בנהיגה. אני חושב שאני ממש משתפר בזה. חוץ מכמה דברים מינוריים (להבין למה אני צריך לעבור שמאלה באדום מאמצע הצומת) אני חושב שהתקמתי הרבה מהפעם הראשונה (נתתי לכולם זכות קדימה בתמרורי עצור, גם אלה שהגיעו דקה אחרי). הפניות השתפרו, וחוץ מהחוש כיוון הדפוק שלי (בעצם הוא לא דפוק, הוא פשוט לא קיים) אני חושב שאני לא רע בזה (מצד שני, מי צריך חוש כיוון?). עוד ארבעה חודשים אני אוכל לנסוע ל-DMV עם מלווה ובתקווה לחזור משם עם אפשרות לנסוע בלי מלווה. מאה ועשרים ימים, זה הכל.
ועכשיו למקום שאליו אני יכול ללכת ברגל (כי לנסוע לשם זה בזבוז זמן): הבצפר.


בשיעור מחשבים עבדו על מיון דברים. אני עשיתי טעות גורלית אחת: כתבתי את הקוד של הפונקציה הכי נידחת לא נכון. כמובן שהפונקציה הכי נידחת תגרום לך לעבוד הכי קשה. לבסוף הצלחתי לעלות על מה לא בסדר בשטות הזאת והכל בא על מקומו בשלום. עכשיו התוכנה המפגרת יודעת למיין דברים ולערבב אותם. מדהימים המחשבים האלה.


בשיעור חנ”ג רצנו ושיחקנו כדורסל. במהלך המשחק, המורה הודיע שהוא מסתכל איך אנחנו בהגנה. מכיוון שאני יודע להגן בכדורסל כמו שאני יודע להתקיף, כנראה שירדו לי כמה נקודות. כנראה שפשוט צריך לרוץ כמו מפגר אחרי מי שיש לו את הכדור ולהיראות כאילו אני מנסה לחסום אותו, כי לעבור אותי זה לא בעיה.


בשיעור מתמטיקה למדנו על פירוק לגורמים של כל מיני דברים משונים. היו שם גם הוראות לתוכנה, אבל התברר שהיא לא ממש שווה משהו. אני אשאר עם התוכנה שמחשבת דברים בחזקה שנייה ואעזוב את החזקה השלישית לנפשה.


בשיעור ביולוגיה היה לנו… מבחן. המבחן היה כמובן קל, וקרו בו שני דברים שחייבים לקרות בכל מבחן. אחד, המורה שכחה בטופס A (שאני תמיד משתמש בו) את שאלה מס’ 9. השני, המורה הוציאה פתרון אחד מחלק מסויים של המבחן שלא מאפשר לענות על שאלה מסויימת, אז היא נתנה לנו את התשובה. בחלק הכתיבה של המבחן היינו צריכים לצייר את התהליך של הפיכת מחרוזת דנ”א מסויימת לחלבון. אני ציירתי על כל הדף, מלמעלה למטה, בין המילים ובכללי את כל התהליך, וכשהגשתי ראיתי שכל השאר ציירו חלקים מעטים מהתהליך. מעניין כמה צריך להתאמץ בשביל להשיג את ה-7 נקודות האלה, והאם סתם בזבזתי גרפיט.


בשיעור אנגלית קרה כמעט אסון: יש לפני רק שני בוק ריפורטים. המצב נהיה כ”כ חמור שאני אעשה מחר את הכרטיסיות. אני רק מקווה שהדיון על הספר והמבחן בדקדוק מחר ידחו את הבוק ריפורט לינואר, שם מקומו הטבעי (שבוע לפני הבוק ריפורט הבא). אין לי בעיה לדבר מול הכיתה, אבל לדבר (בכל שפה) מול קהל אף פעם לא היה הצד החזק שלי.


בשיעור ספרדית המורה עשה לנו חיים קלים. מעתיקים מילים מהלוח ורואים סרט. כמובן שהאמריקאים ויתרו על סרט נורמלי והלכו על סרט מפגר של מעודדות (עם קונספירציות וכל השטויות האלה). הסרט הזה ממש מפגר, אבל כנראה שהאמריקאים נמשכים לסרטי מעודדות, למרות שאלו בנות (ולפעמים גם בנים) עם איי קיו כולל של 10 בכל ארה”ב (במקרה הטוב).


זהו ליומיים האלה. מחר מתחילים את חופשת החורף, מה שאומר שאפשר להשלים בקלות את החמישים שעות אימונים שאני צריך, להכיר את איזור משרד הרישוי (למרות חוש הכיוון הכושל שלי) ואולי גם לעלות על הכביש המהיר.


והמשפט האמריקאי להיום: “He would kill us”. זה מה שיקרה אם נקנה למורה למחשבים שעון שמצפצף כל שעה. כנראה שנסתפק בשעון שרק מראה את השעה.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.