פגם גנטי

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום היה יום חשוב (למרות שמחר אמור להיות יותר חשוב). היתה אסיפה בבצפר. כמובן שזה שינה לכל המורים את התוכניות, ובמיוחד למורה לספרדית שתכנן על לשחרר אותנו בערך עשרים דקות לפני הזמן (כי הזמנים קצת שונים). האסיפה היתה ממש מרתקת. היו שם שירים, הלהקה של הבצפר (שזייפו בכיף גם הפעם) ואפילו שיר אחד בעברית. לצערי הרב, לא הבנתי מילה מהשיר הזה (חוץ מירושלים ואלוהינו). יש לי תחושה שגם הזמרים לא ידעו ממש מה רוצים מהם. כמובן שהאסיפה נגמרה בערך בתחילת השיעור הבא. אחרי הכל, אי אפשר בלי זה.

חוץ מהאסיפה, גם התעודות הגיעו. אחרי שסיימתי לקרוא את ההערות (ממילא זה לא ציונים ממשיים) גיליתי משהו מוזר בשיעורים שאני נכנס אליהם. כתוב שאני באיי פי במדעי המחשב. לפי מה שאני זוכר, אני במדעי המחשב רגיל. אני לא הולך להתלונן על זה. חוץ מזה שיהיה לי ג’י פי איי חביב של 4.167, באמריקה אסור להתלונן. אם זה טוב, אני אהרוס את הטוב. אם זה לא טוב, זה מעניין להם את התא היחיד שיש להם בראש, והוא טרוד בעיקר בלא למות.

ועכשיו, למקום שבו כל השטויות האלה באות ממנו: הבצפר.

בשיעור מדעי המחשב (ברמת איי פי!) עבדנו על מספרים ראשוניים ואיך למצוא אותם. חכמי הדור כתבו את הפונקציה ככה שתעבור על כל המספרים במערך. הם טעו ובגדול. אפשר לצמצם את זה בהרבה אם עוברים עד השורש. אין מתחת למאה מספרים עם שני מחלקים גדולים מעשר, אבל הם פספסו את זה. נסלח להם. אחרי הכל, הם לא איי פי (בערך, יש שם כמה שכן ברמה הזאת, אבל לא מראים את זה. חוץ מזה, גם לי אין מושג איך אני איי פי).

בשיעור חנ”ג היה מורה מחליף. הוא אמר לנו תעשו ארבעה סיבובים ועזבו אותי בשקט. אני, שרציתי לסיים מהר עם הסיוט הזה, רצתי את השלושה וחצי סיבובים הראשונים. בסוף החצי של הסיבוב הרביעי הבנתי שלא ממש יעזור לי לרוץ, אז הלכתי. אין לו מה לעשות עם זה.

בשיעור מתמטיקה עבדנו על פירוק לגורמים של כל מיני ביטויים מוזרים. הפרשים של דברים בריבוע ובחזקה שלישית. לא רע, אבל יכול להיות די מעצבן. כדי לתקן את העוול, עשיתי תוכנה שתעזור לי לבדוק את השיעורים (את החלק שכן עשיתי). המורה אמר לי גם “Good man” ביציאה מהכיתה. מחמאה כזאת ממורה כזה זה לא משהו שנשמע כל יום.

בשיעור ביולוגיה עשינו את ההכנה הכי טובה למבחן: בינגו. הפעם היה משהו מיוחד: אנחנו בוחרים חומצות אמינו, היא אומרת קטע של mRNA ואנחנו צריכים לתרגם את זה לדנ”א ולמצוא את החומצה המתאימה בטבלה. ממש מרתק. למרבה ההפתעה, זכינו בסיבוב הראשון. עוד נקודה הולכת למבחן שלי. עוד חמש נקודות ואני משיג ציון מושלם בכיתה. במבחן הבא יש 5 נקודות בונוס. הנקודה הנוספת יכולה לתת לי יותר ממאה בביולוגיה.

בשיעור אנגלית דיברנו קודם כל על דקדוק. יהיה מבחן ביום שישי, מה שגורם לי להתפלל לאי עשיית בוק ריפורטים ביום חמישי. דיברנו גם על הספר המרתק שאנחנו קוראים. ובעניין הבוק ריפורטים, נראה לי שאני אעשה את הכרטיסיות האלה אחרי הכל ליום חמישי, למרות שהאינטואיציה שלי צועקת לי חזק באזניים שאין סיכוי שאני אעשה את ההרצאה בחודש דצמבר בשנת 2005.

בשיעור ספרדית קודם כל ניסינו לארגן מסיבה ליום שישי. התברר שאני צריך להביא מחר שלושה דולר לכיתה לפיצה. השנייה באותו יום (יש גם בביולוגיה ביום שישי). לאחר מכן, עשינו דף של שלוש שניות, ואז כלום. המורה חשב שאנחנו מסיימים בשתיים עשרים וחמש במקום ברבע לשלוש, וככה יצא שהעברתי את הזמן לפתור את הקוביה ההונגרית מכל מיני כיוונים שונים ולעצבן את הקוריאני שצוחק על המבטא שלי (אם הוא רוצה, אני יכול בכיף לצחוק לו על הציון בספרדית).

זהו להיום בבצפר. מחר קמים מאוחר, הזדמנות מצויינת לראות אם כל ההמתנה שלי (ולא משנה למה) היתה לשווא. הלוואי שמה שאמרתי יקרה. זה יעשה רק טוב.

והמשפט האמריקאי להיום: “I can understand what you’re saying”. גברת טמטום מאחורי מודיעה חגיגית שהיא מבינה עברית. אם היא באמת היתה מבינה, לא נראה לי שהיא בכלל היתה מדברת איתי.

יום טוב.
שלכם,
nadavs