Deoxyribonucleic Acid

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום עשיתי דבר מאוד חשוב. תיקנתי את האוזניות תוך שמירה על הסביבה. מכיוון שאתמול האוזניות התחילו לעשות סימני “בא לי להרוס לך את אוזן שמאל” (ידוע גם כ”אני לא אשמיע כלום בצד ימין”), החלטתי לנקוט בצעד אלים. קודם כל, בררתי למה השטות הזאת (ולמה זה תמיד משמיע רק בצד שמאל בכל זוג שמתקלקל). התברר שהבעיה היתה ב”מרכז השליטה”, איפה שאפשר להגביר ולהחליש. החוק באלקטרוניקה אומר – לכל תקלה, מכה קלה. מכיוון שלהרביץ לזה לא ממש יעזור, החלטתי לנסות את שיטת המברג. כשגם היא נכשלה, באה שיטת המהדק המשרדי. פשוט מצמידים את החוטים ל”מרכז השליטה” בצורה שתחזיק מעמד ותשמיע לי דברים בשתי האוזניים. זה אמנם נראה מטומטם, אבל כמו רוב הדברים שאני מאלתר, זה נראה לי כאילו זה היה צריך תמיד להיות ככה.
ועכשיו, למקום שבו אלתור יוצר כשלון, הבצפר.
בשיעור מחשבים המשכנו עם המערכים. משום מה, כשהמורה שאל שאלה לקח לאנשים המון זמן לענות. אפילו ל”גאון” הכיתתי המוח היה צריך כמה דקות, כשזה היה כ”כ ברור מאליו וצועק מתוך המסך. אני השתמשתי בשיטה הנכונה, ושתקתי. להוציא דפים לא יעזור, כי המעצבנים רק יעצבנו יותר. התברר שכל מה שחשבתי היה יכול לעבוד. חבל שהוא לא נתן לנו פרוייקט דומה. היה לוקח לי בדיוק עשר דקות לסיים, ושעה ועשרים (ושתיים!) דקות של סוליטר.
בשיעור חנ”ג עשינו את הדבר שהמורה כ”כ אוהב, רצנו. שימוש נכון בשיטה להפחתת כאב בריצה שגיליתי נתנה לי לרוץ את ארבעת הסיבובים הראשונים בלי ללכת. בשניים האחרים חשבתי על זה, אבל גיליתי שהרבה יותר נוח ללכת קצת לפעמים.
בשיעור מתמטיקה התברר שהמורה עדיין לא בדק את מה ששלחתי לו. חבל מאוד. זה קשור ללוגריתמים, ולמרבה ההפתעה, המבחן ביום חמישי הוא על לוגריתמים! המקריות בעולם הזה מדהימה. לא נורא, תרגיל אחד פחות לכיתה. גם היום היה NBQ, מה שפתח את השער להרבה מאוד שאלות מפגרות שכמובן כבר שמענו.
אם מישהו מכם תהה מה פשר הכותרת, הנה רמז: היא קשורה לשיעור ביולוגיה. אם עדיין לא הבנתם: זה נמצא בתוך כל תא שלכם. אם אתם ממש מפגרים כמו הזאת מאחורי: זה DNA! כן, זה השם המלא של המולקולה שעושה הרבה כאב ראש להרבה אנשים בעולם. למדנו היום להשתמש בטבלת DNA למצוא כל מיני חלבונים. כמובן שהמפגרת מאחורי נרתמה למשימת “עצבן את נדב”, ושאלה אותי. באמצע ההסבר, היא פנתה לחברה המפגרת שלה ושאלה אותה. היא יכולה לשכוח מעזרה שלי בעתיד. נמאס כבר.
בשיעור אנגלית היו בוק ריפורטים. אכן, תמונות קשות. שני אנשים עשו בדיוק על אותו ספר. אחד בצורה מפגרת, אחד בצורה מפגרת מסוג שונה. אני חייב כבר להכין הכל ליום חמישי. למרות שאני אחרון ברשימה, יש סיכוי שיגיעו אלי. בעצם אין, זה הרי שיעור אנגלית ארוך, ובתור שכזה צריך לפחות חצי שעה של הפרעות.
בשיעור ספרדית הגיע המבחן הגדול על ההצגה הקטנה. למרבה הפלא, היא זכרה הכל בע”פ ואפילו קיבלנו שלושה איי (שלמים!). כל שאר ההצגות היו בין מעולה לסביר, ואני לא חושב שמישהו קיבל אף. לעומת זאת, היו שניים שבאו עם דף כתוב ואפילו לא טרחו לקרוא נכון. שיעור משעשע בהחלט. מחר אמור להיות מבחן כתוב. כדאי שאני אזכר איך אומרים ימין ושמאל.


זהו לבצפר היום. מחר יום קצר (הללויה!) וביום חמישי אפילו יותר קצר (עם מבחן ואנגלית). סוף השבוע מתקרב מהר, וכולם כבר מחכים ליום שישי הבא, בו הצלצול האחרון ישחרר אותנו לחופשי לשבועיים וחצי של שקט מהבצפר.
והמשפט האמריקאי היום: “Please don’t kill me”. המורה למתמטיקה מתחנן על חייו בעקבות חוסר עיונו במה ששלחתי לו.


יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

תגובה אחת לDeoxyribonucleic Acid

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.