מעשיות כלבים וחתולים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום היה פשוט יום מרתק. הוא התחיל בבצפר ועבר לבית, שם היו בטלויזיה תוכניות מרתקות, כמו ערב טוב ישראל, שישי עם מיכל וריח מנטה. לפחות אח”כ הביאו שתי תוכניות טובות, משחק מכור (הם נהיו קטלניים לגמרי) ואלי יצפאן. אני הולך לתבוע את הערוץ הזה. את ארץ נהדרת לא מביאים, ואין איפה לראות. אני חושב שהם בקרוב יקבלו שאלה ממני בעניין הזה. גיליתי שדואר אלקטרוני באמריקה יכול להיות מאוד שימושי.

אבל עכשיו הגיע הזמן שכולנו אוהבים. הזמן שבו אני מציג לכם מה קורה בתוך בצפר אמריקאי, כשאני מוקף במפגרים מכל הסוגים. לא רק זה, אני גם עושה את זה לפי סדר השיעורים (שלי)! אז קבלו אותו, הבצפר (המפורסם ביותר בעולם):

בשיעור מחשבים המשכנו את העבודה על הפרוייקט גיאומטריה. גיליתי שג’אווה יכולה להיות מאוד נקמנית. כשניסיתי להפוך משהו למעלות התברר שזה לא נותן בכלל מעלות. זה נותן מספרים קטנים שאפילו לא קרובים לזה. כשקראתי שוב בעזרה של מחלקת המתמטיקה, גיליתי שזה מחזיר ערכים בין מינוס פאי לפאי, מה שאומר שהמנוול הקטן עובד עם רדיאנים. למזלי, ג’אווה גם מספקת פונקציה להפוך רדיאנים למעלות, והכל עבר בשלום. באותו זמן, אחד המוזרים בכיתה בא לצחוק עלי קצת, ויצא מושפל. הוא רצה להשוות בין הפרוייקטים, ובסוף התברר שלי יש את כל הדברים שלו, פלוס המון דברים אחרים. כשהוא התחיל להשוויץ שהוא בכיתה ט’ היה בכיתת מתמטיקה גבוהה מאוד (משהו שנראה לי לא הגיוני), צחקתי לעצמי. אם הוא כ”כ טוב במתמטיקה, איך ייתכן שהוא בקושי מצליח בשיעור, כשמתמטיקה ומחשבים קשורים בקשר אדוק כ”כ. צריך לברר את העניין הזה.

בשיעור חנ”ג קרה נס. אני לא יודע אם חנוכה הקדים השנה או שקרה משהו אחר, אבל משום מה ניצחנו את אחת משתי הקבוצות הטובות ביותר בכיתה. אין לי מושג איך זה קרה, אני רק יודע שהצלחתי פעם אחת לתפוס את הכדור. בסוף השיעור, בחדר ההלבשה, מישהו בא עם קובייה הונגרית. מכיוון שאני מזהה קוביות הונגריות מקילומטרים, הצעתי לו קצת עזרה. מעניין בכמה הוא זכה בהתערבות שלו.

בשיעור מתמטיקה המורה הראה לי את מה ששלחתי לו, אבל הוא אמר שיש משהו שהוא לא מבין. בגלל שעשיתי את ההוכחה הפוך, אמרתי לו פשוט להפוך את הצעדים. מעניין מה הוא יגיד לי ביום שני.

בשיעור ביולוגיה המשכנו לראות את הסרט. המורה אמרה שזה ייקח עשר דקות. התברר שהיא מודדת דקות על בסיס של 120 שניות, ולא 60. אחרי שעברו העשר דקות האלה, כתבנו כמה דברים על דנ”א. זאת שמאחורי חשבה שזה זמן מדהים לשאול אותי שאלות מפגרות, כמו על התעודה שלי (יש אחת חדשה שנשלחת היום או שבוע הבא, לא זוכר). מעניין כמה היא התעצבנה לשמוע שאני לא לומד (חוץ ממבחנים לא חשובים, כמו הזה באנגלית).

בשיעור אנגלית היה לנו את המבחן הלא חשוב. אוצר מילים, והפעם שורשים לטיניים. איזה כיף! המבחן היה קל נורא, אבל המורה חשבה להקשות עלינו. היינו צריכים לכתוב חמישה משפטים עם חמש מילים שהיא נתנה לנו. שתי מילים לא ידעתי, אז כתבתי משפטים כ”כ כלליים שהסיכוי שהם נכונים גבוה מאוד. כמו כן, שני אנשים עפו מהשיעור בפעם המאה. אני מתקשר לגינס בפעם הבאה.

בשיעור ספרדית המשכנו לעבוד על ההצגות שלנו. התברר שכולם, בלי יוצא מן הכלל, עושים את שלהם על חתולים וכלבים. אצלי יצא שהכלב שייך לי (רציתי חתול, הרבה יותר קל להגיד), ויש לי שמונה שורות. חסר למי שעושה איתי את ההצגה הזאת שהיא מפשלת. לא סתם למדתי את כל זה בע”פ (בחמש דקות).

זהו להיום. די הרבה היה בבצפר. ימי שישי האלה עמוסים ביותר.

ביומיים הקרובים הגיע הזמן סוף סוף להתאמן קצת בנהיגה. שמים את הפרמיט בכיס, את המפתח בסטרטר ויוצאים לדרך. מחר שבת, לא אמורים להיות יותר מדי אנשים, אז אפשר לנהוג בכיף.

והמשפט האמריקאי היום: “Do you study?”. זאתי מאחורי מקבלת יותר מדי שורות. היא צריכה לשתוק כבר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs