ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני חושב שחודש נובמבר ממש רץ. זה כאילו רק אתמול נגמר אוקטובר, ועכשיו אנחנו כבר באמצע נובמבר. נובמבר מביא איתו כל מיני דברים נחמדים, כמו חג ההודיה. למי שלא מכיר, בחג הזה אוכלים תרנגול הודו (שהאמריקאים קוראים לו טורקיה) ומודים לאלוהים על כל מיני דברים משונים. כנראה שבחג אני אטייל איפהשהו ולא בהכרח אוכל תרנגול מסכן.
ולמרות שיש חודשים שבהם בית הספר הוא משהו שרק שומעים עליו, בנובמבר צריך ללכת אליו. אמנם לא קרו דברים מעניינים, אבל בהחלט ראויים לציון.
בשיעור מחשבים המורה החליט שהגיע הזמן לעוד מבחן. כמובן שפאניקה כללית השתלטה על הכיתה, וגם חבילת הדפים שהמורה חילק לנו בשביל לעזור לנו לא ממש עוזרים. המבחן יהיה מבחן אמריקאי, מה שאומר ששמונים אחוז ייכשלו. בעצם, גם אם המבחן לא אמריקאי שמונים אחוז נכשלים, אז זה לא משנה. לפחות דבר אחד חיובי מצאתי בשיעור הזה, המורה באמת דיבר עם היועצת שלי בשביל להעביר אותי לאיי פי (AP, לא IP). הנה עוד מורה רציני לרשימה.
בשיעור חנ”ג קיבלנו את המורה הרזה, כי המורה שלנו לא הגיע. המורה הרזה הוא מורה שלדעתי שוקל פחות ממני, אבל הוא רשע. היום הוא היה ממש נחמד ונתן לנו לרוץ רק ארבעה סיבובים במקום שישה. למען האמת, הוא לא עשה את זה מנחמדות אלא יותר מחוסר זמן. היתה היום מערכת צלצולים מיוחדת בגלל האסיפה באודיטוריום.
בשיעור מתמטיקה שוב היה שיעור שאלות. אמנם לא הייתי צריך ממש להתאמץ בו, אבל נחמד מדי פעם גם לעשות משהו ולא לשאול את המורה אותן שאלות שוב ושוב. לאחר שיעור קצר בגלל האסיפה, הלכנו לאודיטוריום, שם ראינו חלק מהמחזה של בית הספר, שהתברר שהוא מדכא מאוד. הם היו צריכים לבחור את הנושא של סמים ולקלוע בול לבעיה של בית הספר. חבל שהם פספסו את זה.
בשיעור ביולוגיה היה מבחן. כהרגלה של המפגרת מאחורי, היא שאלה אותי שאלות בפאניקה טוטאלית. “רגע, אז פוטוסינתזה מייצרת חמצן וגלוקוזה, כן?”. עוד שאלה אחת כזאת והייתי יכול להשתגע. המורה ראתה שכולם נמצאים, חבל שהיא לא התחילה את המבחן יותר מוקדם ונתנה לנו יותר זמן. ולבסוף, המבחן לא היווה אתגר אמיתי. הוא היה קל כרגיל.
בשיעור אנגלית עשינו שני מבחנים: אחד של הקבוצה שהציגה אתמול ואחד של הקבוצה שלי. כמובן שבקבוצה שלי לא היו מוכנים, ולכן המבחן היה ממש זוועה. השיעור הזה מדרדר מרגע לרגע. אני כבר משתגע. רק עוד כמה שיעורים של לשבת מול המורה המעצבנת, ואז אני חוזר למקומי הנחמד אי שם באחורי הכיתה, שם אני יכול לישון בשקט.
בשיעור ספרדית עשינו שלושה תרגילים למבחן מחר. כמובן שכל הכיתה בפאניקה, אנשים חושבים שהם טפשים (ולשם שינוי צודקים במשהו), אנשים יוצאים מדעתם ועוד דברים דומים. זה בסך הכל מבחן בספרדית! זו לא שפה קשה! אותן אותיות אפילו! משגע אותי כמה שהם טפשים. פשוט משגע אותי.
זהו להיום בבית הספר. מחר יהיה שיעור חנ”ג ארוך (נקווה שעם המורה הרגיל, כי זה נותן סיכוי לזה שנרוץ מעט), שיעור ביולוגיה ארוך ומבחן בספרדית עם ספר פתוח (אז איפה המבחן בזה?). אכן, יום מרתק.
והמשפט האמריקאי היום הוא: “Alex! Get out!”. דורות של אנשים שעברו אצל המורה שלי לאנגלית גדלו על המשפט הזה (בווריאציות שונות). כמו כן, אלכס הוא לא היחיד שעף מהכיתה כל שיעור, אבל בד”כ הוא הראשון.
יום טוב.
שלכם,
nadavs