סוף עידן הפריזבי

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום סיימנו סופית עם משחק הצלחת המעופפת. ביום שני אנחנו מתחילים לשחק כדורסל, שאישית, זה משחק שאני מעדיף לראות בטלויזיה, כשאנשים אחרים משחקים אותו. תקראו לי מוזר, תקראו לי עצלן, מצידי תקראו לי ניידב (טוב נו, לא ניידב), אבל אני לא אוהב כדורסל. אני מעדיף ספורט אחר, שכולל בעיקר לשבת מול המחשב ולשחק משחקים. כן, זה נחשב ספורט (טוב, בחלק מהעולם).

ואחרי הפרידה ממשחק הזריקה המסתובב, לשאר הדברים שהיו בבצפר:

בשיעור מחשבים גיליתי שקיבלתי במבחן 40 (מתוך 40). עברנו על הקוד של הדברים, וכמובן ששיעור עם קוד בלי שאלות מפגרות זה לא שיעור. כל פעם שהגאון עם השאלות התחיל לשאול משהו, הציפורניים שלי התקצרו קצת משפשופן על השולחן (אני באמת צריך לקצר אותן קצת, אבל אני מעדיף עם קוצץ ולא בשמיעת שאלות מפגרות). לקראת סוף השיעור ראינו את הקוד של אחד המוזרים בכיתה שנתן למשתנים שלו שמות כמו MowMyLawn. כמו כן, הוא יורד על כולם בקוד שלו (משהו די מצחיק למען האמת). עלי הוא עוד לא כתב כלום, אבל ברגע שזה יקרה, הוא יגלה כמה אני טוב בלשים הערות בקוד.

בשיעור חנ”ג המורה התחיל עם הרצאה על הציונים שלנו. לפי מה שהוא אמר בהתחלה, יש לי בי, אבל לאחר שמוסיפים את העובדה שיש לו נוכחות מושלמת והכל אצלי היה בסדר, יש לי סיכוי אפילו לאיי. לאחר ההרצה המרתקת עברנו למשחקים, שם אני חושב שהיה תיקו. מעניין זה לא היה. אחרי הכל, שיעור חנ”ג. אי אפשר לצפות כ”כ הרבה.

בשיעור מתמטיקה גיליתי שקיבלתי 96 במבחן, והכל בגלל שהייתי מפגר וכתבתי תשובה לא נכונה אחרי שהפתרון היה כבר על הנייר. לא נורא. למבחן היה מצורף נייר קטן עם הציונים שלי, ויוצא שיש לי נקודה אחת יותר מהמקסימום האפשרי. איזה כיף לי. למדנו היום על פונקציות מעריכיות, עוד נושא לא קשה שהרבה אנשים יכשלו בו. לפעמים אמריקה היא באמת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

בשיעור ביולוגיה למדנו על פוטוסינתזה. אנשים יצאו מדעתם, כי היינו צריכים לזכור נוסחה כימית שלמה בע”פ. הלחץ בכיתה היה אדיר. אחרי זה למדנו איך עובדת הפוטוסיתזה, וזה בכלל גרם לאנשים לאבד את העשתונות. צריך פשוט לשבת בכיתה ולקוות שהחומר יעבור אליהם לבד, אחרת הם משתגעים לגמרי.

בשיעור אנגלית עשינו בוחן על הסיפור שהייתי אמור לקרוא, אבל בגלל שלא קראתי ניחשתי שם… אממ… הכל. היו לי כמה ניחושים טובים, וזה רק בוחן מסכן שלא יעשה כלום. המורה הזאת משוגעת לגמרי. נמאס לי כבר. אני משתגע שם. למרבה הצער, בכל בית הספר הזה אין מורה אחת טובה לאנגלית. כנראה שאני אסתפק בזאת שראתה דינוזאורים.

בשיעור ספרדית לא עשינו שום דבר מיוחד. תרגמנו מילים וראינו את הסרט. הסרט הזה לא נגמר. זה כבר די מעצבן.

זה מה שהיה בבצפר.

בסוף השבוע הזה לא נראה לי שאנחנו יוצאים לאנשהו. תמיד טוב להיות בבית. זה הכי כיף.

והמשפט האמריקאי להיום: “Do we have to memorize this?”. אמריקאים תמיד אוהבים לזכור דברים בע”פ, חבל רק שזה לא ממש הולך להם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs