ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
ובכן, היום, אחרי שהתייבשו הרחובות והשמש החליטה להראות קצת מעצמה, התקשרתי לבצפר לנהיגה וביקשתי שיעור. מכיוון שאני חוזר מחר בשלוש ורבע, ביקשתי שיהיה שיעור בארבע. אבל אי אפשר. יש רק בשלוש וחצי (עד חמש וחצי! לאן הם רוצים לקחת אותי?). הסכמתי לשלוש וחצי. יהיו לי עשר דקות להתארגן לפני הפעם הראשונה שאני באמת אשב בצד שמאל הקדמי של המכונית, ואעשה שם משהו יותר שימושי מלהפעיל את המגבים.
ועכשיו, לבצפר הרגיל:
בשיעור מחשבים שיחקנו במשחקים הדבילים. במשחק הראשון היינו צריכים לנחש את המילה “duck”, במשחק השני לנחש מספר של שלוש ספרות (נורא מאתגר, כמעט התעלפתי). לבסוף הוא הפעיל את המשחק שכתבתי אתמול (בגלל ניחוש מוצלח מאוד שלי לגבי השם של המשחק). ביום חמישי אנחנו כותבים גם את המשחק הזה, ואני כבר חשבתי על כמה שיפורים. נראה איך ילך.
בשיעור ספורט המורה כנראה חשב שלא יהיה יפה לתת לנו לרוץ בגשם (על מי אני עובד, היה לו קר בחוץ), ולכן הוא החליט לתת לנו לשחק כדורעף. בגלל שפעם אחרונה ששיחקתי כדורעף הייתה בכיתה ו’, די שכחתי את כל המכות וההגשות שלי נראו כמו הגשות של מישהו שלא יודע לשחק (אני יודע, רק לא יודע איך). אין לי מושג מי ניצח וזה גם לא מעניין אותי. אף קבוצה לא ספרה נקודות (חוץ מהקבוצה עם האנשים שניסו להרוג אותי, אבל למי איכפת מהם).
בשיעור מתמטיקה עשינו עוד הכנה למבחן. בזמן הזה, אני ניסיתי לפתור בעייה בלי אפשרית (ולבסוף גם הוכחתי שזה בלתי אפשרי), למדתי איך מוצאים משוואה של פרבולה לפי שלוש נקודות ועוד כמה דברים שונים ומשונים. שיעורי שאלות זה לא מעניין כל כך.
בשיעור ביולוגיה היתה לנו מורה מחליפה בת מאה שנתנה לנו לראות סרט ולענות שאלות עליו. היה כרגיל מרתק וקשה. לאחר מכן הקרצייה הכריחה אותנו ללמוד למבחן. למזלינו לא נשאר עוד הרבה זמן, והצלחנו לצאת משם מהר. חבל רק שזה היה לשיעור אנגלית.
בשיעור אנגלית המורה אמרה “תתחילו לכתוב את החיבור”. אני ביליתי 25 דקות בנסיון נואש למצוא עט, ולאחר שמצאתי התחלתי לכתוב במהירות על התפקיד הקומי של שני האנשים המומצאים במחזה. באמצע השיעור התחצפו אליה, מישהו צעק משהו והיו עוד כמה דברים שעצבנו אותה, והיא אמרה “כולם מגישים את החיבור בסוף השיעור!”. כמובן שהיא ויתרה לנו בסוף, אבל אני הספקתי לסיים את החיבור לפני סוף השיעור, ואני מקווה שהיא תוכל לקרוא את כתב היד שלי. אין לי כוח להקליד את כל זה אחרי שכבר כתבתי את זה.
בשיעור ספרדית עשינו שלושה דפי עבודה. הם לא אמורים להיות קשים, רק שהם לוקחים המון זמן (במיוחד למי שאין עפרונות נורמליים). כשסיימתי נשארו רק שתי דקות לשיעור, אבל הצלחתי לצאת ישר אחרי הצלצול ולא הייתי צריך לחכות שעות עד שאני אסיים והמורה יסתכל.
מחר יש לי ריצה, פריזבי, מבחן בביולוגיה, שעה וחצי עם המורה לספרדית ואז שעתיים של נהיגה. אני די בטוח שילך בסדר. אם האמריקאים מסוגלים לעשות את זה, גם אני מסוגל.
והמשפט האמריקאי להיום: “Oh My God!”. עוד פעם אחת אני אשמע את זה ואני אתפוצץ.
יום טוב.
שלכם,
nadavs