כדור הארץ השתגע סופית

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ובכן ידידי וקוראים יקרים, כדור הארץ השתגע סופית. גשם כבד ירד על מחוזותינו היום, ואליו התלוו שני אחים: ברק ורעם. היתה מכה של ברקים ורעמים. זה פשוט לא יאומן. שנה שעברה היו אולי שניים, היום היו שניים בעשר דקות. הגשם היה כבד מאוד. ולמרות כל זה, העובדים החכמים ביאהו כתבו שבאיזור שלנו יש גשם קל. אם זה גשם קל, אני לא רוצה לדעת מה זה גשם כבד.

ובנימה אפורה זו (שהתחילה דווקא כחולה בבוקר): הבצפר.

בשיעור הראשון המורה רצה להראות לנו משחק כלשהו. הבעיה היתה שהמחשב שלו סירב בכל תוקף להריץ את זה. חבל, לא זכינו לראות את יצירת המופת שבה צריך לנחש את המילה “duck”. להפתעתי, גם במחשב שלי בבית זה לא עבד. אני מקווה שהוא מצא פתרון למחר, כי יש לי רעיון למשחק מאוד נחמד.

בשיעור חנ”ג שיחקנו כדורסל, בעיקר מכיוון שהדשא היה רטוב. מחר לעומת זאת, אנחנו נרוץ אם לא יהיה גשם. ביאהו מוסרים שככל הנראה יהיה גשם, וצריך להיות תמיד אופטימיים. נקווה רק שהוא ירד בזמן הנכון. לעומת זאת, ביום רביעי צריך כביש יבש ויפה, כי אני מתחיל ללמוד נהיגה. אז נרוץ קצת, לא נורא.

בשיעור מתמטיקה שוב עברנו על מטריצות. אם עוד פעם אחת מישהו ילמד אותי להכפיל מטריצות אני אשתגע. זה עולה לי כבר על העצבים. שורות ועמודות זה דבר מעצבן.

בשיעור ביולוגיה דיברנו על כל מיני דברים חשובים ביותר, כמו המשחק בייסבול שהיה אתמול. לאחר שנגמרה השיחה החשובה, המורה התפנתה לדבר על משהו פחות חשוב, התא. סימנו את כל האברונים בתוך התא, מה הם עושים ולמה. לא איכפת לי מה עושה המיטוכונדריה או מה התפקיד של הגרעין, העיקר שהם עובדים. כמו כן, קיבלנו חזרה את דף המעבדה הראשון (מהיום האחרון של חודש אוגוסט). אני ומי שעשיתי איתו את העבודה קיבלנו 28 מתוך 30. יש לי תחושה, בהתחשב במגוון האותיות שנשמע סביבינו, שעשינו את העבודה הכי טובה. הישראלים שוב מוכיחים את עליונותם.

למורה לאנגלית אני לא אסלח. אחרי שעבדתי על הפורטפוליו אתמול 12 שעות רצופות (טוב, לא רצופות. אכלתי באמצע, ראיתי טלויזיה ועוד דברים כאלה). מעשר בבוקר עד עשר בלילה. והיום, מתברר שבכלל צריך להגיש את הפורטפוליו מחר. לעומת זאת, גיליתי שהחסרתי כמה דברים חשובים ולא עשיתי מרווח כפול בחלק הכי שמן של העבודה. נוספו לי 8 עמודים שלמים, ועכשיו העבודה כוללת 26 עמודים, לא כולל תוכן עניינים ושער. עכשיו רק צריך לקוות שהיא תאהב את העבודה הזאת. בהתחשב באחרים, נראה לי שיש לי סיכוי לא רע לעבודה טובה.

בשיעור ספרדית היה לנו בוחן. הבוחן היה מאתגר כרגיל, והוא כלל הרכבת דיאלוג (שלם!), הטיות של פעלים (אני אשתגע מזה בסוף), ימי השבוע וחודשי השנה (סוף סוף!), המספרים עד שלושים ולכתוב שיש שש לימונדות ודברים כאלה. לפי מה שאני יודע, פספסתי רק חצי נקודה בסוף המבחן כי כתבתי uno במקום un. חוץ מזה שאף אחד לא השיג את זה נכון, זה היה די טריקי. לא נורא, אני עדיין חושב שעברתי. אחרי הבוחן המרתק עברנו למשחק החדש שהוא כ”כ אוהב. מתברר שמי שבחר בי היא זאת שעשיתי איתה פעם אחת את ההצגה (כי בן הזוג האינטיליגנט שלי לא הגיע). כמובן שלא ניחשתי נכון, אבל זה לא הטריד אותי. אין לי כוח למשחקים מפגרים.

ולסיום, פינת הנהיגה. הייתי אמור להתחיל ללמוד נהיגה מחר, אבל בעיקר בגלל הגשם זה יידחה ליום רביעי. לא נראה לי שלנהוג פעם ראשונה יהיה טוב עם כביש רטוב. אני אחכה שהכביש יתייבש. כביש רטוב יהיה לי עוד הרבה, אני הולך ללמוד נהיגה כל החורף.

ולסיום, המשפט האמריקאי: “Did you get a haircut?”. ההלם של האנשים היה טוטאלי כשהם ראו אותי אחרי שהסתפרתי ביום שבת. נכון, הורדתי בערך עשרה קילו של שער במספרה, אבל מכאן ועד הלם טוטאלי הדרך רחוקה. עוד חודשיים-שלושה אני שוב אעלה 10 קילו ושוב תהיה לי הגנה מעולה נגד הגשם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs