חופשי ומאושר

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


סוף סוף הגיע החופש שחיכינו לו כל כך. סתם כך, באמצע השבוע. זה עדיף בהרבה על שנה שעברה, שזה היה בשבת ולא הוסיף הרבה. זה ממש הצלה יום כיפור הזה. הוא עושה לנו הפסקה קטנה ונותן לנו הזדמנות להתלונן על הבצפר, שלא נותן לנו חופש ביום שישי.


ובגלל שלא כתבתי אתמול (כי לא היה לי כוח), הנה שילוב של הבצפר מאתמול והיום:


היום, שיעור מחשבים. קיבלתי חזרה את המבחן והיה כתוב עליו 30 מתוך 32. מה לעשות, הייתי קצת מטומטם בפונקציה אחת. לא נורא. רק אחד קיבל ציון מושלם, וכל השאר קיבלו ציונים שהתחילו ב-2 ואפילו ב-1. המטומטם לידי בטח קיבל משהו בין 1 ל-2 (מתוך 32). במעבדה עשינו עוד Vic, הפעם אחד שיודע לספור. אחרי שסיימתי, הישראלי וונאבי המטומטם שיושב לידי התחיל לקשקש לי בשכל על ענייני דת וישראלים. הוא חושב ש-95% מהישראלים צמים. מפגר. הוא גם אמר לי שבחברה של היום יש לי זכות בחירה אם ללכת לבית כנסת ולצום, אבל בגלל שאני יהודי, אני חייב. אני לא מבין איפה פה הבחירה. הוא גם כמעט התעלף כשאמרתי לו שאני לא מאמין באלוהים. אז זה לא היה שיעור מחשבים. זה היה שיעור שבו אני מסביר לישראלים וונאבי כמה שהם לא ישראלים ולא יהודים.


אתמול, שיעור חנ”ג. עשינו מה שעושים כל שיעור חנ”ג ארוך. רצנו ושיחקנו פריזבי. ניצחנו שוב במשחק. האמת, לא איכפת לי להמשיך ככה. אני לא רוצה כדורסל.


היום, שיעור מתמטיקה. השיעור הזה מוקדש לתשובות לתרגילים מאתמול ומענה לשאלות מפגרות אחרות. כל הכבוד למורה שלי שהוא כזה סבלני לכל הדבילים שיושבים לו בכיתה. אני לא יכול להיות מורה. אני מתעצבן די מהר שאנשים לא מבינים (כפי שאתם יכולים לראות בכל הפוסטים על הבצפר).


אתמול, שיעור ביולוגיה. הסתכלו על אוסמוזה במיקרוסקופ (מרתק ממש). אמנם הרגנו את העלה עם יותר מדי מלח, אבל היה מעניין לראות את התאים מתאבדים אחד אחד. לאחר מכן קיבלנו הסבר מפורט מאחד התלמידים שמכיר את המורה כבר על דף עבודה כלשהו. הפתרון שלו אולי הגיוני, אבל הוא כולל עיקום של במבוק. אולי הוא לא יודע, אבל זה די בלתי אפשרי.


היום, שיעור אנגלית. לפני השיעור אחת הפרסיות התחילה לעבור בין כולם ולבקש סליחה. זה רק מראה כמה שהם לא מבינים את כל הרעיון מאחורי יום כיפור. הרעיון הוא כמובן לבקש סליחה מאלוהים, ולכן אני לא צם. בימים בין ראש השנה ליום כיפור צריך לבקש סליחה מחברים, ולא ברגע האחרון. יהודים וונאבי. ובקשר לשיעור, אם אני אגיד שהיה משעמם אני אחמיא למורה. היה נורא ואיום. שינה לא היתה מזיקה לי שם. ראינו גם את הסרט על המחזה הטפשי, ולא הבנו כלום. הם מדברים נורא מהר. הצלצול היה ממש הצלה (שהגיעה אחרי שעה וחצי… שעה ועשרים ותשע דקות מאוחר מדי).


אתמול, שיעור ספרדית. היה נחמד כרגיל. עבדתי עם מישהו בחוברת, ובגלל שהוא לא היה מטומטם וענה נכון על הדברים, סיימנו בין הראשונים. לאחר מכן שוב עשינו את משחק האלפאבת הספרדי, בו הועפתי בסיבוב הראשון בגלל ששכחתי קצת. אז לא יהיה לי עוד A. צריך לחסוך מקום.


עוד יומיים פרמיט. איזה כיף.


ולסיום, יש לי 3000 כניסות. איזה אירוע מרגש. הווידג’ט נצץ עם המספר העגול והיפה 3000. עכשיו זה כבר 3001. המסיבה נגמרה. אפשר ללכת הביתה.


המשפט האמריקאי להיום: “About 95% of Israelis fast”. חבל שהוא מדבר עברית. הייתי יכול לצעוק עליו יותר ביעילות. האנגלית מגבילה אותי לפעמים.


יום טוב (אחרי הימים הנוראיים) וצום קל.


שלכם,


nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה