ושכל האמריקאים ילכו לעזאזל

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
לפני הכל, ברכות לפרופסור ישראל אומן על זכייתו בפרס נובל לכלכלה. ההבנה שלי בכלכלה מסתכמת בלדעת מה זה היצע וביקוש, ולכן אני מניח שהתגלית שלו ושל בן זוגו למחקר חשובה ומדהימה, אחרי הכל, הם זכו בפרס נובל. זו ההוכחה הניצחת שיהודים הם אכן העם החכם ביותר בעולם. רוב זוכי פרס נובל הם יהודים, מה שעוד יותר מחזק את הטענה. שוב, כל הכבוד לפרופסור אומן. חוליה מרכזית בשרשרת של הוכחות שישראל היא מעצמת ידע.
ועכשיו, למקום בו אמורים לתת לי ידע, ובמקום זה נותנים לי כאב ראש, בצפר (ולא לנהיגה):
בשיעור מחשבים ראיתי שהפונקציות שכתבתי למבחן די טובות. התחלנו שם לדבר על פרמטרים, מה שכמובן סיבך את חבורת המטומטמים בכיתה שדרשו הסבר מעמיק למה יש לאותו דבר שני שמות שונים. אני לא יכול לסבול את השאלות שלהם, זה משגע אותי. אני לא מבין איך אני תמיד נופל בחבורה של מטומטמים שזה נס שהם יודעים להפעיל מחשב, או בכלל את המוח.
בשיעור ספורט שיחקנו (איך לא) פריזבי. בינתיים, זה היה המשחק הכי מהנה. סוף סוף קבוצה טובה שלא נכנעת אחרי שניה. אמנם ניצחנו 8-4, אבל היה משחק מעניין סוף סוף. במשחקים הקודמים פשוט היו אנשים בקבוצה שלי רצים מצד לצד ומוסרים אחד לשני. הפעם הקבוצה השניה התאמצה לגרום לזה לא לקרות, והיא גם הצליחה כמה פעמים. מחר רצים, אבל לא צריך להתעכב על דברים כאלה שוליים.
בשיעור מתמטיקה לא שאלו שאלות מפגרות, כולם הבינו את הדברים, והיה שיעור ממש טוב. למדנו לפתור כל מיני דברים מוזרים לכל מיני סיטואציות לא ברורות. זה די מעניין, ולא קשה. הבעיה היא שזה לוקח יותר מדי זמן. זה סתם מעצבן. המורה מקבל ממני +A על השיעור היום. למרות שהוא מיהר, זה היה פשוט שיעור טוב.
בשיעור ביולוגיה למדנו על כניסה ויציאה של דברים מהתא. כשהיא הסבירה לנו שבמעבר פסיבי, הדברים עוברים מריכוז גבוה לנמוך עד שיש שוויון, מה שגורם למלח לייבש דברים. ואז הגענו לשאלה חשובה ביותר: מי שם בעבר מלח על חלזונות. בגלל שהמורה ביקשה להיות כנים והוגנים, הרמתי את היד. לאחר מכן היא כמובן קראה לנו רוצחים ואנשים מרושעים, אבל החלזונות האלה בטח הספיקו להביא לעולם עוד מליונים עד עכשיו, ככה שאני לא דואג לעתיד שלהם. הוא כבר מובטח.
בשיעור אנגלית שוב כמעט נרדמתי. אם הכיסא היה קצת יותר רך, הייתי ממש ישן. מספר ההתמתחויות שאני צריך לעשות בשיעור הזה גדול מהממוצע, מה שמצביע על חשד לשעמום גדול. יש לנו איזה פורטפוליו להגיש לשבוע הבא. הדיבור המשעמם שלה והטון המשעמם של השיעור גורמים לי רצון עז לא להגיש אותו, אבל אין ברירה. אני אעבוד עליו, כשיהיה לי משעמם.
בשיעור ספרדית עבדנו על לענות לשאלות. היה קל נורא, כמו במאתיים פעמים הקודמות. בסוף השיעור התחלנו מחדש את המשחק. אחרי שבחרנו את האנשים, התברר שאני המנהיג של הקבוצה, ואני בוחר מי צריך לבחור מי נגע בו. אותי לא זיהו פעמיים, אבל בגלל שזיהו אחרים בקבוצה, לא נקבל A. למען האמת, זה נורא קשה. אולי בפעם הבאה.
ולסיום, המבחן לפרמיט יהיה כנראה בשישי או שבת (הם עובדים השבת הזאת! איזה יופי!). שבוע הבא ככל הנראה אני אתחיל כבר לשבת באמת מקדימה בצד שמאל. מעניין איך זה.
והמשפט האמריקאי להיום: “There are three types of people: those who know fractions and those who don’t”. גירסה שונה של המשפט עם 10 הסוגים שמבינים בינארית. לפחות משהו טוב אחד יצא מהיום הזה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 7 לושכל האמריקאים ילכו לעזאזל
  • I, Cookie
    11/10/2005 ב8:22

    אם משעמם לך בשיעורי אנגלית ואתה מעוניין להכין את העבודה שלך כשמשעמם לך; תעשה את העבודה בשיעור אנגלית:]

    P:

    הגב
    • nadavs
      11/10/2005 ב16:55

      אין לי כוח לכתוב ביד את מה שצריך להדפיס…
      nadavs

      הגב
  • Diet_Cola
    12/10/2005 ב1:38

    הממ
    יש 10 סוגים של אנשים בעולם. אלו שיודעים בינארית ואלו שלא.

    הגב
  • שירי
    12/10/2005 ב11:07

    נדב יש לי שאלה, אתה לומד נגיד בחג כמו סוכות? או שזה בי"ס של יהודים?

    הגב
    • nadavs
      12/10/2005 ב22:07

      יש חגים ומועדים חשובים כמו ראש השנה או יום כיפור שלא לומדים בהם. סוכות זה לא מספיק חשוב בשבילם…
      זה לא בצפר של יהודים. זה בצפר אמריקאי ציבורי.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.