נדב לומד לנהוג – חלק 2

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
גם היום קמתי בשעה לא שעה כדי לנסוע לבית הספר לנהיגה ברחוב מלרוז. כשהגעתי לשם, שלוש בנות מקבוצת המפגרות ישבו שם ועשו מה שכל בת טיפוסית מהאיזור פה יודעת לעשות, לרכל, והרבה. רכילות זה לא ממש העניין שלי. אני גר קרוב להוליווד, עיר הרכילות הרשמית של העולם. חוץ מזה, השיעור ביולוגיה הוא גם שיעור רכילות, ככה שאני יודע כמה דברים. בכל מקרה, הגיעו גם הבנות בקבוצה הנורמלית והחוליה החסרה בקבוצת המפגרות ונכנסו לקרוואן לראות סרט על נהיגה בעיר.
לאחר הצפייה בסרט המדהים שנעשה ללא ספק לפני עשר שנים לפחות (איכות נוראית, אנשים מכוערים ומכוניות ישנות), עברנו לאיזור המבחנים. באיזור המבחנים נתנו לנו את הפתרון למבחן כלשהו, ואז את המבחן עצמו. הרעיון הוא שנדע את השאלות באופן מושלם לפני המבחן. ככה עברו להם כמה מבחנים עד שגילינו את האמת המרה – אנחנו צריכים לעשות ארבע עשרה מבחנים, ועשינו בינתיים רק שניים. כשעשינו את השלישי, חזרנו אלינו שני המבחנים הראשונים. בראשון עשיתי טעות אחת (בהחלט בתחום המותר, שהוא עד שמנה טעויות), ובמבחן השני קיבלתי מאה, ואפילו סמיילי (מכוער, שלי הרבה יותר יפים).
כך עברו להם כמה מבחנים, וכשהגענו למבחן החמישי, הבנות לא יכלו לעמוד בזה (ואם אתם לא יודעים למה אני מתייחס לכולם שם כבנות חוץ ממני, רדו פוסט אחד למטה), ודרשו ללכת לארוחת צהריים. אני, שהייתי מוכן מבעוד מועד, הוצאתי אוכל נורמלי מהבית, בעוד האחרים הלכו למקום אחר לאכול אוכל שיתנקם בהם אח”כ (תאמינו לי, יש כמה מאכלים שממש מתנקמים במי שאוכל אותם, מנסיון). כשחזרו הבנות מהקבוצה הנורמלית, הן משום מה הזמינו אותי לכדורגל שולחן. לפחות זה העביר את הזמן עד שהמפגרות חזרו וגם לא שילמתי אפילו סנט אחד. ידעתי שיהיה שווה לקחת שטר אחד גדול.
לאחר שסיימנו את המשחקים המרתקים חזרנו למבחנים. לאחר שסיימנו ללמוד למבחן שבע, קיבלנו חבילה של חמישה מבחנים, משבע עד אחד עשרה. הרעיון היה שנדע את השאלות טוב כל כך, שלא נצטרך את התשובות למבחנים 8 עד 14. אכן, כל המבחנים דמו אחד לשני באופן מחריד. היו שם שלוש שאלות שחזרו באופן אובססיבי בכל מבחן. אחת חשובה למי ששותה, אחת חשובה כי זה חוק ששומר על חיים של ילדים והשלישית… חשובה כמו זבוב מת. הראשונה היתה מה הוא ריכוז האלכוהול המותר לאדם נוהג מתחת לגיל 21. התשובה היא 0.01%, או טיפת אלכוהול לכל 10000 טיפות דם. השאלה השנייה היתה מה לעשות אם במסלול שלי יש אוטובוס עם אורות אדומים מהבהבים, והתשובה היא כמובן לעצור מאחורי האוטובוס. השאלה השלישית היא “מה צריך לדווח למשרד הרישוי תוך 5 ימים?”. התשובה היא “העברה או מכירה של הרכב”. ממש מרתק. אני עוזב את ארה”ב בן 17 או 18, לא נראה לי שיהיה לי מספיק כסף לקנות אוטו בשביל למכור או להעביר.
לקראת סוף הקורס, המדריכה קראה לקבוצת הנורמלים (אחרי הכל, אני הייתי בה) לתוך הקרוואן שנבדוק לעצמינו את התשובות. היא סיפרה לנו שכל האלה מקבוצת המפגרות קיבלו 100, מה שאומר שהן רימו במבחן. זה לא בגלל שכולן קיבלו מאה, אלא בגלל שהן הצליחו לקבל מאה. המדריכה אמרה שהן נראות לה די מפגרות. למען האמת, המדריכה הייתה מאוד נחמדה ועם חוש הומור. אחרי הכל, היא היתה מקסיקנית (או משהו דומה).
לסיום היום, עשינו משחק אחרון של כדורגל שולחן, הצטלמתי עם קבוצת הנורמלים משחק כדורגל שולחן (מצלמת פולרוייד, נחמד מאוד. יכולתי לראות את האסון כמה דקות אחרי שהוא צולם). לבסוף קיבלתי כובע, מחזיק מפתחות וכמובן את האישור שבשבילו הלכתי לשם. האישור שאמה שסיימתי את החינוך נהגים, וכעת מה שנותר לי לעשות זה ללכת למשרד הרישוי, להשיג את הפרמיט הזה, לסיים את השיעורי נהיגה המעשיים עם איש מקצוע (הם באים לאסוף אותי מהבית! מגניב!) ולהתחיל ללמוד עם ההורים.
זהו זה. ביום שלישי ככל הנראה אני אעשה את הפרמיט הזה, ואת השיעורים אני לא יודע מתי אני אעשה, אבל אני חושב שיש סיכוי שאפילו השבוע.
והיום יש משפט מקסיקני: “There is no way the didn’t cheat. They are so dumb there is no way they got a hundred”. מעניין אם המדריכה הזאת מלמדת גם נהיגה מעשית. אני חייב לברר את זה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs