ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
השבוע הזה היה ממש דוגמה ומופת לאיך ששבוע צריך להיראות. חמישה ימים של סוף שבוע, שאחריהם יומיים לימודים. שני מורים, המורה למתמטיקה והמורה לביולוגיה, הסכימו שצריך לאמץ את השיטה לכל השנה. ככה ייצא שיש לנו רק 104 ימי לימודים בשנה, וזה בתנאי שאין חופשים באמצע. אני חושב שצריך להציע את זה למישהו.
ועכשיו, בצפר. יום שישי, סוף סוף.
בשיעור מחשבים עשינו את המבחן המדובר. היינו צריכים לכתוב ארבע פונקציות. הראשונה היתה צריכה לבדוק אם התא הבא של ויק ריק, השנייה והשלישית היו אותו דבר (אחת עם לולאה ואחת ברקורסיה), והיינו צריכים לכתוב את הפונקציה כך שהיא תסדר את הדיסקים בצורה כזאת שאחד יהיה ריק, ואחד מלא. באופן אירוני, דווקא הרקורסיה היתה הרבה יותר קלה. הלולאה סתם סיבכה הכל עם המון תנאים. הפונקצייה הרביעית פשוט מחזירה את שם הדיסק הראשון שנמצא. לא משהו מסובך.
בשיעור חנ”ג שיחקנו פריזבי. מזג האוויר המרושע החליט להיות היום קריר ונעים, לעומת אתמול, כשרצנו, שהיה חם, יבש ומגעיל. שוב ניצחנו בפריזבי. איזה כיף. אנחנו מובילים בתחרות הגדולה. בסוף באמת נקבל את האקסטרה קרדיט הזה.
בשיעור מתמטיקה שוב פתרנו משוואות עם שלושה נעלמים. אני לא יודע לאן הם נעלמו, אבל אני חושב שהצלחתי לפתור אותם לא רע. לפחות כולם יצאו מספרים שלמים ויפים, והם מתאימים למשוואות. איך אני שונא מערכות גדולות. צריך לבדוק איך מבטלים את השטות הזאת וחוזרים לימים הטובים של שתי משוואות בשני נעלמים.
בשיעור ביולוגיה התחלנו ללמוד על תאים. המורה סיפרה שפעם איזה משועמם ראה קליפה של עץ, קרא למה שהוא ראה תאים, והשאר היסטוריה. אחריו שני גרמנים ראו כל מיני סוגי תאים ואפילו מנדל, הנזיר והאפונה, הוזכר שם. לפני הרבה זמן היה הרבה יותר מאשר פה היום. זה פשוט מדהים.
השיעור אנגלית התחיל משעמם, אבל לקראת הסוף הוא משום מה נהיה מעניין כאשר הגענו לנקודה חשובה במחזה, אבל יותר חשוב, המורה שיחקה חלק ממנו. היא לוקחת את התפקיד בכזאת רצינות שעדיין לא ברור לי למה לא גייסו אותה להצגה כלשהי. צריך להמליץ עליה לתיאטרון המקומי. ככה היא תעזוב אותנו בשקט.
השיעור ספרדית היה שיעור ספרדית רגיל. עשינו בוחן קטן שכל התשובות בו היו son (שבתרגום לאנגלית זה are), אחר כך בוחן עם תשובות קצת יותר מגוונות, ולבסוף בוחן עם שאלות ממש, לא כאלה של מילה אחת. כשהגיע סוף השיעור, המורה בחר כמה אנשים למשחק, וכמובן שגם השם שלי עלה. זה גירסה מוזרה למשחק ששיחקנו בכיתה ד’. ביום שני נדע מה השטות הזאת.
ולמחר, שיעור חינוך נהגים. אני הולך לשבע שעות של שטיפת מוח. אמנם זה יעיל, אבל שבע שעות זה קצת מוגזם, ואני עוד צריך לעשות את זה ביום ראשון. לא נורא, בשלישי ככל הנראה אני מקבל סוף סוף את הפרמיט שלי, מה שייתן לי את האישור להתחיל לנהוג.
האמת, זהו. לא קרה כלום היום, חוץ מזה שהיה יהורם גאון. המעצבן הזה מסרב להיעלם מהמסך, והחכמים האלה בערוץ הישראלי שמים אותו דווקא ביום שישי, פעמיים. כל תוכנית שלו זה מאתיים שעות, ככה שהוא לוקח את רוב היום שלנו פה. די, נמאס.
המשפט האמריקאי להיום: “We should have it every week”. האמת, הם צודקים. אני לא אתנגד להרבה חופש ומעט לימודים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs