הרבה יותר טוב

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום השני של הבצפר היה הרבה יותר רגוע. הבעיה היתה שקמתי עייף. מאוד. הלכתי לישון מאוחר מדי. אני חייב להתרגל ללכת לישון עד שעה מסויימת, אחרת אני קם עייף מאוד. בעקבות הדבר הזה בשלושת השיעורים הראשונים בעיקר פיהקתי, אבל בכל השאר הייתי דווקא די עירני.
בשיעור הראשון, מדעי המחשב, המורה הראה לנו את הפתרון של מגדלי האנוי. המורה הזה לגמרי גיק מחשבים. זה סופי. הוא משתמש בפיירפוקס, שם את הסרגל חיפוש הקרצייתי של גוגל ומתכנת ג’אווה. הוא נתן לנו שיעורי בית לעבוד עם צב משפת לוגו. איזה כיף.
השיעור השני היה חנ”ג. קיבלתי את המנעול ללוקר והמורה הסביר בהתלהבות גדולה על שיטת הניקוד שלו. עוד הוא הסביר שהשתתפות זה מאה נקודות, ככה שאם אני משתתף תמיד אני צריך לצפות ללפחות B. המורה הזה גם מתלהב מהפריזבי כמו ילד קטן. זה משחק פריזבי, והוא הולך לבחון אותנו על זריקה ותפיסה. זה פשוט לא יאומן.
השיעור השלישי היה מתמטיקה. המורה הסביר לנו כל מיני אקסיומות, וכל התלמידים החליטו לכתוב את הכל פן ישכחו (למרות שזה כתוב להם בספר, שחור על גבי כחול). אני שונא שאנשים מבזבזים דפים וכותבים דברים שכתובים בספרים אם לא מחייבים אותם. זה די מעצבן.
השיעור הרביעי היה ביולוגיה. בתחילת השיעור התחלקנו לקבוצות וכל אחד קיבל מעטפה עם כמה חלקי פאזל. המטרה שלנו היתה להרכיב את כל הפאזלים בלי לתקשר, ובלי לקחת חלקים. מותר לנו רק לתת חלקים. למרבה ההפתעה, הקבוצה שלי ניצחה ועשתה את זה תוך פחות מחמש דקות. שברנו את השיא. לאחר מכן התחלנו לכתוב על צדפות זברה, ובסוף השיעור המורה פשוט חילקה שיעורי בית. היא תופסת כ”כ הרבה נפח שזה מפחיד. קשה לנשום בחדר (זה גם בכלל שזה ליד חדר הדודים, ולפיכך החדר החם ביותר בבצפר).
השיעור החמישי היה אנגלית עם המורה העתיקה. היא רצתה שנשתמש בתשעת התיאורים שנתנו לנו בשביל לכתוב חיבור. השיעורים ליום שני הם לכתוב פסקה אחת מתוך החיבור. לדעתי המורה הזאת שוקלת ארבעים קילו, וזה עם מאתיים טון איפור. היא אמרה שהיא עובדת שם כבר 25 שנה, אבל לדעתי היא הניחה את אבן הפינה של הבצפר עוד כשהיא היתה בת 100.
השיעור השביעי עם המורה המקסיקני היה לא רע דווקא. התחלנו את השיעור עם בוחן על האלף-בית של ספרדית (קיבלתי A). לאחר מכן למדנו את המספרים הספרדיים עד מאה, וגם למדנו חיבור וחיסור. באמצע המורה הקים את כולם למשחק המספרים המפורסם שלו. הוא אומר אחד, מי שהוא מצביע עליו אומר שתיים וכך הלאה. כשמגיעים לחמש אומרים דינג, ולעשר דינג דונג. אם מגיעים לעשרים הוא עושה מסיבה לכל הכיתה. למרבה הצער רבים הטפשים בארה”ב, ולכן הקבוצה הצטמצמה מהר מאוד. לבסוף הוא אמר שאם מגיעים ל-15 וכל מספר זוגי אומרים דונג, כל מי שמצליח מקבל A. אני הייתי בקבוצה הזאת, ואמרתי דינג (15 זה דינג). קיבלתי פעמיים A באותו שיעור. לפתע זה לא נראה כ”כ קשה ומסובך. אונו דוס טרס!
זה בקיצור מה שהיה היום. ועם חזרת הלימודים, חוזר גם המשפט האמריקאי. היום, לרגל ההסבר של המורה, הוא מקבל את המשפט “Effort and Participation worth 100 points”. האמת, זה היה מובן בפעם הראשונה. בפעם המאה זה כבר די הציק.
יום טוב.
שלכם,
nadavs