בס”ד

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ובכן אנשים, הג’ט לאג עוד לא עבר, אבל הוא בהחלט לא השפיע עלי מאוד. ישנתי אתמול תשע שעות, הישג שלא יכולתי להתפאר בו בארץ. ביום של הנחיתה בארץ הלכתי לישון ב-12 בלילה. התעוררתי בבוקר, היה המון אור וחשבתי שהנה, כבר שמונה בבוקר. תוכנית הבוקר של ערוץ 2 והשעון החביב בכניסה לבית של סבא וסבתא שלי שינו קצת את דעתי. המחוג הקטן הספיק לעשות סיבוב של 195 מעלות, והגדול של 180. לכל מי שאין לו מושג בחילוק וזוויות, השעה היתה שש וחצי. כמובן שבאותו יום נרדמתי בצהריים ויום למחרת קמתי בחמש בבוקר. לא תאמינו מה עושים בתוכניות הבוקר האלה בשביל למשוך זמן.

ועכשיו, המשך לשני הדברים שהבטחתי בפוסט הקודם. למה מסובבי הברגים בכבישים ייכחדו בקרוב ומה הקשר של “Stand back” למשפט האמריקאי. נתחיל קודם עם הסיפור המשמח.

ובכן, אני חושב שכולנו יודעים מי מסובב ברגים באוויר. אם אתם אמריקאים שיודעים עברית ואתם פעם ראשונה בישראל (ואז אתם שקרנים, אמריקאים יודעים רק שפה אחת), האנשים האלה הם ערסים, מין סוג של אדם, די דומה לכם מלבד העובדה שהוא יודע רק עברית. הערסים, כידוע, לובשים משום מה ג’ינס צמוד. כנראה כדי להבליט את שרירי הרגליים שלהם או משהו. לפי מחקרים שנעשו בעולם, גברים שלובשים ג’ינס צמוד עלולים לאבד את הפוריות בגלל חימום האיברים החיצוניים של הגבר (שנמצאים מחוץ לגוף בגלל סיבה לא ברורה). הנה לכם סיבה למה הם ייכחדו. מצד שני, זה עלול להשפיע על מצב האייקיו בארץ. הוא עלול לעלות. שניה, זה בעצם טוב. אוקיי, שמישהו יארגן להם ג’ינסים מאוד צמודים עם מפזרי חום באיזורים הנכונים.

ועכשיו, הסיפור על “Stand back!”, שהוא יותר סיפור על הצביעות האמריקאית. כידוע לכל מי שאי פעם טס לארץ המפגרים, ביקורת הגבולות מאוד איטית. כל מי שמעל גיל 14 צריך לתת טביעת אצבעות ולהצטלם כדי לראות שהוא לא פושע מסוכן. כל בודקי הדרכונים הם בעלי עור לבן כהה או צהוב כהה וכולם עובדים במחלקת “בטחון לאומי” של ארה”ב. שיהיה. הסיפור הוא שכשאמא שלי נתנה טביעות אצבעות, אני והאחים שלי ניסינו להתקרב קצת. האיש צרח עלינו להתרחק, כנראה הוא פחד שנסתכל במחשב הסופר סודי שלו. הצביעות מגיעה כאשר לאחר הבדיקה הוא אמר בטון נעים ומתחשב “ברוכים הבאים”. הצביעות האמריקאית עוברת כל גבול. אפילו למקסיקו היא מגיעה.

לאחר סיפור האמריקאים הצבועים, הגיע הזמן לעבור לסיפורי אמריקאים טפשים כמו שכולנו אוהבים. הנה אחד מעצבן במיוחד:

בס”ד לכל מי שלא יודע, זה ראשי תיבות ל”בית ספר דפוק” (זה גם משהו של דוסים שהיה כתוב לי על המבחנים בערבית), הכנה לסיפור. לפני כמה ימים הגיע אלי מכתב מבית הספר שמספר על המקצועות שרשמו אותי אליהם לשנה הבאה. מלבד העובדה שהם התעלמו מחצי מהמקצועות שרשמתי ושמו אותי שוב בכדורסל, הם שמו אותי גם ב-IAT (או Intermediate Algebra-Trigonometry), אחרי שהמורה המליצה עלי ל-AAT (אותו דבר רק עם Advanced) וקיבלתי 103 בציון הסופי בגיאומטריה. ממש מעצבן. אמא שלי הולכת לצעוק עליהם קצת. היא כבר מומחית בזה. למען האמת, מאז שהגענו לפה ההורים שלי הצליחו להזיז כמה דברים בתוכנית הלימודים של האנגלית פה. עם קצת איומים הכל הולך פה.

ולסיום, קצת נחמדות. חברת האינטרנט שלי החליטה שהיא מכפילה את מהירות הגלישה ומורידה את המחיר בחמישה דולר. עכשיו צריך לראות בכמה היא מכפילה וכמה צריך לשלם בשביל להוריד את החמישה דולר האלה.

אין משפט אמריקאי. אני עייף גם ככה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה