אייבוי וגיימפוד

לילה טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

נתחיל עם בשורה משמחת ביותר: עשיתי שלום עם המחשב שלי. אני הסכמתי להתפשר על גרפיקה נוראית והוא מצידו הסכים שהמשחק לא יקרטע. בינתיים אני היחיד שעומד בהבטחה שלי במלואה. המחשב שלי עדיין לא מסכים להפעיל את המשחק באופן חלק, למרות שיש שיפור ניכר. אני צריך מחשב חדש או לפחות כונן גיבוי בשביל להעביר טונות של זבל (ואל תגידו לי שזה רק זבל, קשה לי מאוד לזרוק דברים!). אה כן, די התקדמתי ברולר קוסטר טייקון. עכשיו אני מנסה להבין מה עושים שם המצילים. ובינינו, אין כמו להעיף אנשים במהירות של קצת יותר משישים קמ”ש לאורך בריכה וירטואלית של עשרים מטר (במשחק היא עשרים, על המסך היא 25 ס”מ).

ועכשיו לעניינים של אתמול (שצונזרו עקב האירוע ה”חשוב” מאתמול).

עקב התעודות הלא רעות שלי ושל אחי ואחותי, ההורים שלי החליטו שכל אחד יכול לבחור לו מתנה שהוא רוצה על התעודה. האחים שלי בחרו אייפוד וגיימבוי (נחשו מי בחר מה). אייפוד מיני עולה מאתיים דולר וגיימבוי אדבנס עולה שמונים. עד כאן הכל טוב ויפה. ניגשנו לקופה, שילמנו ויצאנו. הבעיה היא אני.

אני לא יודע מה אני רוצה. אני לא רוצה אייפוד, כי אני לא שומע מוזיקה (ובטח שלא מוזיקה של אנשים עם אובר-פיגמנטציה). אני לא אוהב גיימבוי, כי בינינו, רק למעצבנים תמיד היה גיימבוי וחוץ מזה פוקימון די נמאס. אני רוצה מחשב חדש, אבל אלפיים דולר זה לא סכום קטן ואין לי אלף ותשע-מאות דולר. ההורים שלי מוכנים לממן רק עד מאה.

ואז קיבלתי החלטה: אני רוצה סגוויי. הבעיה הכי גדולה בסגווי היא המחיר הענקי שלו, 4000 ירוקים. בשום פנים ואופן אין לי 3900 דולר (וכל מי שישאל את השאלה “אתה בבוורלי הילס! איך אין לך כסף?” יקבל מכות ממני אישית), כך שאני די תקוע.

היום אמא שלי הציעה רעיון גאוני. נלך לחנות נחמדה בקניון פה קרוב ואני אבחר משהו. נראה לי שאני אקנה את הפינבול שלהם, רק צריך לראות אם הוא מספיק נחמד (ומתחבר לחשמל – פינבול בטריות זה לא זה). אולי אני אמצא משהו אחר (כמו כורסת מסז’), אבל רוב הסיכויים שאני אלך על הפינבול. זה לא יקר וזה חלום שלי. מי שיתחיל עכשיו לצחוק על החלומות שלי גם יחטוף מכות (לא אישית, אבל אני מכיר כמה אנשים).

אתמול גם היינו בדאונטאון לוס אנג’לס, מקום מגעיל לכל הדעות. כיאה למקום מגעיל בקליפורניה, השפה ששולטת באיזור היא ספרדית ומחיר החניה השולט באיזור הוא 2 דולר לרבע שעה. כן, קראתם נכון. 2 דולר לרבע שעה. עדיין לא ברור לי איך הם לא מתעשרים מזה.

משהו שיש בדאונטאון ואין כמעט בשום מקום אחר זה רכבת תחתית. אמנם יש בה בערך חמש תחנות, אבל חבר’ה! רכבת תחתית בלוס אנג’לס! האמריקאים כמובן לא ימציאו שם מקורי, ולחברת התחבורה פה קוראים כמובן מטרו. אם זה לא מוכר לכם מאיפהשהו, לכו לפריז.

אתמול היינו גם בצ’יינאטאון, מקום סיני מדי. היו שם יותר מדי אנשים קטנים עם משקפיים וזה די עצבן אותי. היה שם גם צפוף כמו בסין. אני לא ממש אוהב את המקום הזה. למען האמת, אני לא ממש אוהב כל דבר עם חנויות שמוכרות שטויות ואנשים ממש קונים אותן. זה מעצבן אותי לראות שאנשים קונים סחורה סוג ג’. כן, זה אפילו לא סוג ב’.

נסיים כאן את הפוסט הארוך הזה. היציאה היחידה שלי מהבית היתה לבית הספר של האחים שלי. משום מה הצלחתי לעבור את המרחק הזה בעשר דקות. מחר ככל הנראה אני הולך לבריכה של הבצפר שלי שתהיה פתוחה בדיוק שעה. אח”כ מחליפים את המים. למען האמת, מקרה דליפת הכלור שהיה היום די הוציא לי את החשק. שיהיה.

ולסיום, אני רוצה לחנוך מבצע חדש – פרו סגוויי שיחליף את פרו סיקס פלאגס. מי שקונה לי סגוויי מקבל מנוי פרו במחיר כפול ממחיר הסגויי, מה שייתן לכם מנוי פרו לבערך 400 שנה. משתלם לכם! קנו לי סגוויי!

יום טוב.

שלכם,

nadavs