אנטאנאנאריבו

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

בזמן שהזמן עד לטיסה שלי לארץ מתקצר והולך (רק 16 ימים!), השעמום שלי רק הולך וגדל. אני מצטער לנפץ לכם מיתוס, אבל קליפורניה לא תהרוג לכם את השעמום. להפך, היא תוסיף עליו.

מה שאני עושה בינתיים הוא לנסות לבדוק איך לעזאזל אני מעביר עשרה ג’יגה של חומר מהאימיול לדיסקים או משהו אחר. אני רוצה לשחק ברולר קוסטר טייקון אבל למחשב שלי קשה. אם למישהו יש רעיון טוב הוא מוזמן להציע. נראה לי שבסוף אני אקנה כונן קשיח חיצוני וזהו. יש גבול לכל דבר.

כדי להפיג את השעמום, יצאתי אני ומשפחתי מהבית לכיוון הגרוב, מרכז קניות אמריקאי מדי. נכנסנו לקולנוע וקנינו כרטיסים לסרט מדגסקר. אני יודע שכבר ראיתי, אבל אמא שלי לא ראתה ורצתה לראות. וכמובן שאני לא אפספס עוד הזדמנות לראות את הסרט הזה.

לאחר מכן נכנסנו לעוד כל מיני חנויות שונות ומשונות לקנות כל מיני דברים מוזרים. טוב, הם לא מוזרים, אבל אני לא אוהב חנויות כאלה. גם קיימארט לא הצליח לעודד אותי. משעמם שם גם.

לאחר שחזרנו ניסיתי להפעיל את המשחק רולר קוסטר טייקון, מה שהסתיים בהפעלה מחדש של המחשב. המחשב שלי בנוי לדברים כאלה, אבל צריך קצת פינוי. כן, אני אגיד לכם שוב שאני צריך כונן חיצוני.

יש לי משימה בשבילכם: בשביל למגר את השעמום שלי, יש לכם עשרה ימים להזמין אותי לסיקס פלאגס. הזוכה המאושר יזכה במנוי פרו במחיר הכרטיס. חמישים דולר זה שנתיים וחצי של פרו! תחשבו טוב טוב.

היום נפתחה באופן רשמי עונת הסאמר סקול שתימשך עד ה-29 ביולי. אני בטוח שהמורה המטורפת (רמזי לכל אלה שלא קראו את הפוסט הארוך ביותר שלי) כבר הספיקה לצעוק על כמה אנשים בגלל שהם פרסים. חלק מהאנשים גם עושים סאמר סקול במתמטיקה. אני עכשיו רוצה הסבר למה מישהו לוקח סאמר סקול באלגברה? זה לא עד כדי כך קשה לצמצם שברים עם חזקות. בגיאומטריה בכלל. מי שנכשל במציאת נפח של קובייה צריך להיתלות.

התעודות שלי עדיין לא הגיעו, אבל היום הן נשלחו. אני נותן להן יומיים להגיע לתיבת הדואר שלי. אני אמנם יודע מה הציונים, אבל מעניינות אותי ההערות. זה תמיד היה החלק הכי מעניין, רק חבל שפה הם לא מגוונים.

ואם כבר מדברים על הערות בתעודות, בכיתה ז’ וח’ ה”מחנכת” היתה כותבת לי הערה אישית על עמוד שלם. את הראשונה היא כתבה מאפס ואת השתיים הבאות היא פשוט העתיקה והתאימה את התאריך והגיל שלי. רק בתעודת סוף כיתה ח’ היא סוף סוף גיוונה וכתבה על זה שאני טס לחו”ל. אכן, שכל רב לאישה גדולה (פיזית).

“מלחמת” ישרא-בלוג – תפוז הסתיימה סופית. יצא תיקו. שני האתרים הגדולים חטפו מכה כואבת במקום רגיש ושניהם התגברו על זה. אפילו החליפו את הנושא החם בנושא שהיה שם כמה ימים.

ולסיום, נראה מי יצליח לגלות מה זה לעזאזל אנטאנאנאריבו ומה הקשר לפוסט.

יום טוב.

שלכם,

nadavs