באולינג נתניה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


ראיתי את המשחק בין ישראל לאירלנד. אני איני חובב כדורגל גדול, אבל הייתי חייב לראות את המשחק. גם הגיע אלי חבר במיוחד בשביל זה ואסור לאכזב חברים.


הפעלנו את הטלוויזיה, שמענו את ההמנונים של המדינות (הישראלי רץ קצת מהר) ושמענו את שריקת הפתיחה. כנראה לישראל היה קשה להתאושש ממנה, והחכמים חטפו גול בדקה החמישית, משטות. המשחק התקדם, אך הישראלים לא לומדים. שתיים אפס ב-11 דקות. כשרוניים אחד אחד. באותה מחצית בדיוק הם השוו לתיקו 2. אני כבר אמרתי שיגמר ארבע שלוש לישראל. מחצית ראשונה מבטיחה.


המחצית השניה היתה שייכת כולה לשוער נבחרת ישראל דודו אוואט. לדעתי צריך להלביש אותו עכשיו בשכפ”צ, קסדה ועוד כמה הגנות (כמו שומרי ראש). יש לי תחושה שעלולים להתנקש בו אירים.


כאן נגמרת חווית הכדורגל שלי. אמרתי לכם שאני לא חובב גדול.


החלק השני של היום היה בבאולינג. בהתחלה חשבתי לעצמי “נו, עוד באולינג בהוליווד”, אבל התברר שאני טועה לגמרי. נכנסתי לתוך מקום עם בר באורך כמה מטרים, עשרה מסלולים (בנתניה יש יותר!) ועוד חדר שלא הייתי בו שכולל שולחנות ביליארד וככל הנראה גם מכונות משחקים. פגשתי את ההורים של זה שהיו לו יום הולדת, והם הצדיקו לגמרי את מולדתם טורקיה. הם נראו ממש טורקים.


המשחק שלי לא היה משהו. ברוב הפעמים הכדור החליט לרחם על אחד החיילים, ככה שיצאתי בלי שום סטרייק (אוי, הבושה) ועם ספייר אחד. הייתי מקום רביעי מהסוף (מתוך תשעה), ולא היו לי הרבה נקודות. מעצבן.


חבר שלי לעומת זאת התחיל עם סטרייק. אבל, התברר שיש שם ילדה שכנראה מתאמנת או שזה יום המזל שלה, והיא השיגה פער די גדול כבר על ההתחלה. בסוף המשחק היו לה 116 נקודות. לחבר שלי היו 97, הוא עשה סטרייק בסיבוב האחרון, מה שהביא לו עוד שני תורות. בתור הראשון הוא הפיל 8, בתור השני אפס. הוא סיים עם 115 נקודות. מעצבן.


מלבד החושך המעצבן ששרר שם, הכל דמה מאוד לבאולינג נתניה החביב עלי. לאוכל היה אותו טעם, לקולה היה אותו טעם ואפילו לצ’יפס היה אותו טעם. מה שהיה מיוחד, היה השירות. ברגע שנגמרה לנו הקולה, מילאו אותה מחדש. ברגע שנגמרה הפיצה, פונה המגש והביאו פיצה חמה וטרייה. מאוד נחמד שם. אולי אני אחזור לשם שוב.


ועכשיו, יש לי כמה סרטים נחמדים באחד הערוצים. היה מטריקס, עכשיו יש לארה קרופט ולאחר מכן יש בפעם המליון המומיה. אלה סרטים שאפשר לראות שוב ושוב, למרות הפסקות הפרסומות של חמש דקות כל הזמן.


יש מישהו שגילה את הגרבטר שלי, אבל אם הוא לא יכתוב את זה בתגובות אני לא אפרסם את התשובה. אם עוד מישהו יגלה, אני אכתוב את שניהם.


ולסיום, משהו נחמד שמראה לכם את כדור הארץ מלווין או משהו כזה. רואים בהתחלה רק את הצד המואר, אבל אם לוחצים על התמונה זה ממרכז על האיזור שלחצתם. נורא נחמד, אפשר לראות עם זה את איסלנד ולהשתגע מכמות האור שיש להם. לאירים בכלל היה אור עד עשר בלילה, ועכשיו, ארבע בבוקר שלהם, מתחיל להבהיר שוב. שש שעות חושך ביום. אני חושב שאני אשאר קרוב יותר לקו המשווה. זה פה.


אין משפט אמריקאי מפאת השבת וזה שקר לי. מעניין אם לא יהיה לי קר אם אני אסגור את החלון.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

2 מחשבות על “באולינג נתניה”

  1. נשמע שהיה לך אחלה בבאולינג (ושהיה לך המון קולה).
    ואל תתלונן על הקור, הלוואי עלי מעט קור פה בין כל החמסינים והשרבים וכל הזיעה שנפלטת מערסים עם כמויות אדירות של בושם, שיש פה.

    נו, תיהנה.
    שבוע טוב שיהיה לך. =]
    נטל

  2. אני תמיד נהנה בבאולינג. מה שאני לא אוהב, זה קולה עם קרח. זה הורס את הטעם ותמיד מכפיל את הנפח של הקולה (ככה שמקבלים יותר מים מקולה).
    שבוע טוב שיהיה גם לך. 🙂
    nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה