27 או 29?

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

לצערי אני נאלץ לספר לכם שאין זוכה בתחרות “זהה את הגרבטר” שלי, בעיקר בגלל שאף אחד לא זיהה אותו. הנה רמז קטן בשבילכם: אם לא שיחקתם מעודכם במשחק של EA, ותרו כבר עכשיו.

בית הספר היום היה כרגיל, אבל היו כמה דברים מעניינים.

בשיעור אנגלית היו כמובן מצגות. הראשונה נכשלה כבר שהתחילה: המורה נתנה ביקורת כמעט על כל דבר בעבודה שלה וקטלה אותה עד הסוף. D. בהרצאה עצמה (שלמזלי היא רק עד 12 דקות, הכל ביחד זה חצי שעה) היא נכשלה בגדול. להקריא ישר מהעבודה זה לא רעיון טוב. בשאלות היא בכלל נפלה. עשרים ושבע מתוך מאה.

השני היה לא פחות מפגר. הוא אומנם קיבל -B על העבודה (בעיקר בגלל שהוא כתב Appandix), אבל בהרצאה שלו הוא אפילו לא נגע בפוסטר. למזלו הוא היה יותר חכם מהמפגרת השניה וקיבל 29.

באותו שיעור ממש גם ראיתי בפעם השניה שיש לי הכל S, ובתור שכזה מגיע לי קצת שוקולד. כשהגעתי אליה המורה אמרה “This is a perfect example”. אני מקווה להערות שכתבו לי שככל הנראה ייבשו אותה לגמרי. אם לא, אני לא יודע איזה דוגמה מושלמת אני מהווה. אני לא היחיד שיש לו הכל S.

ולסיום עם השיעור אנגלית, כל מאחר חייב להביא בקבוק מים או קופסת טישו. היום היתה אחת שאיחרה בפעם המאה, והמורה כ”כ התעצבנה שהיא אמרה לה לקנות חבילת טישו (של 12) או לקנות חבילה של 12 בקבוקים. עם כל האיחורים שלה היא כבר צריכה לקנות מיני-בר.

השיעור שחייה היה שיעור יום שישי טיפוסי עם שיעור חופשי. מצאתי מדחום בתוך הבריכה שהראה שמונים מעלות פרנהייט. לצערי, הטמפרטורות היחידות שאני יודע מה הן אומרות בפרנהייט זה 32, 212, 96.8 ו-40-. כל השאר נמצאות בטווח, אבל אין לי מושג מה זה אומר. התברר ששמונים מעלות פרנהייט זה קצת פחות משלושים צלסיוס, ואלו מים קרים.

בשיעור היסטוריה קראנו קצת על קוריאנים, סינים, רוסים ואמריקאים. כולם שנאו אחד את השני. היה מרתק אחרי המלחמה.

בשיעור מתמטיקה היה בוחן, ואיתו פאניקה. הבוחן היה קל מאוד, רק שכמעט שכחתי לחלק בשלוש נפח של חרוט. ימותו החרוטים. עוד במתמטיקה גיליתי שהמבחן המחליף לא בדיוק שימושי. הציון הכי נמוך שלי ברבע הזה הוא 97. טעות אחת במבחן המחליף והוא לא שימושי.

בשיעור בריאות המשכנו לדבר על סקס. גיליתי שלמערכת הרביה הנשית אין הרבה איברים לעומת הגברים, רק שאצל הנשים זה יותר מסובך. כאשר מישהו העיר הערה על תלמיד שלקח ויאגרה המורה חשבה שזה לא הכי מצחיק. כאשר הוא אמר שהוא אסייאתי, כל האנשים שהיו בחדר ולא היו אסייאתים כמעט נחנקו מרוב צחוק. כידוע (וזה הוכח), לאסייאתים יש יותר קטן. כשהמורה אמרה את זה היא כמעט גרמה לחנק. למזלה של המורה לא היה שום גבר אסייאתי בחדר. זה היה יכול להיות מאוד מביך.

מחר יש למישהו מכמה מכיתותי יום הולדת בבאולינג בהוליווד (AKA נתניה האמריקאית). מעניין אם גם פה יש פיצה יותר שמנונית מהצ’יפס שתמיד עושים חשק לעוד. הבאולינג הישן בנתניה מכין אוכל טוב, או שלפחות מחמם אותו טוב.

משפט אמריקאי להיום: “It’s appendix, not appandix”. אני כמעט מתתי מצחוק בכיתה. שלא נדבר על היוגה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs