Battle of the Champions

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


היום הוכרזה הקבוצה המנצחת בתחרות המפורסמת Battle of the Champions. נתחיל מהחדשות הטובות: הקבוצה שלנו שאלה ראשונה.


השאלה הראשונה של ה”קפטנית” היתה מאוד טריקית. המשימה היתה פשוטה: למצוא את המילה שלא מתאימה בקבוצה. הקפטנית של הקבוצה השניה לא חשבה לרגע שיכול להיות שכל המילים דומות, ונכשלה. התשובה היתה שכולם אותו דבר. נקודה לנו. התור עובר אלי. השאלות שלי היו בין השאלות הקשות ביותר בתחרות, ואולי הקשות ביותר. שאלתי הראשונה היתה אמורה להיות מאוד קלה בשבילם: “Describe how a maxim relates to the Joy Luck Club and give a maxim from the book”. המפגרת התחילה להסביר משהו על האוכלוסיה של סין והמורה נפנפה אותה מהר. נקודה שנייה לנו. אנחנו מובילים, 2-0.


בשאלה השלישית היה נדמה כאילו אנחנו מתחילים להפסיד. השני לא ענה נכון, אך התשובה שלנו גם לא היתה נכונה. הם קיבלו נקודה ואת הזכות לשאול שאלה. אנחנו לא עונים על השאלה, 2-2. בשאלה הבאה שלהם חל מהפך. התשובה שלהם לא היתה נכונה, מה שהוביל אותנו לסדרת המפגרים, אלה שישבו מאחורה וידעו בערך שתי מילים מהמאה. סדרת המפגרים עזרה לנו מאוד. 6-2. משם, הכל הדרדר.


אנחנו ענינו לא נכון, התשובות שלנו לא היו נכונות, השאלות שלהם כללו פחות מדי תשובות, והמורה קיבלה אותן. 6-6. לא טוב. הקבוצה השניה הגיעה לתוצאה 6-9 להם, עשר דקות לסיום. לא טוב. אנחנו ממשיכים, והפלא ופלא! נקודה לנו! צמצמנו לשתי נקודות הפרש! אבל זה לא עזר לנו. השאלות שלהם נחתו על המפגרים שלנו, ואנחנו יצאנו משם עם 7 נקודות, הם יצאו עם 13. אני מקבל בונוס של חמש נקודות במבחן המסכם באוצר מילים. אחלו לי בהצלחה.


בשיעור היסטוריה עשינו את המבחן מפה של אפריקה. אני, שלא התאמצתי כ”כ ללמוד את המפה, כתבתי רק שישים מדינות וערי בירה. זה אומר שאני יכול לקבל עד 52/50. כיף לי. כמה נקודות בונוס יעזרו לי, למרות שיש לי את הציון הכי גבוה בכיתה (וזאת שאחרי צריכה יותר מעשרים כדי להגיע אלי). ראינו גם סרט על משבר הטילים בקובה. רציתי לראות את “Thirteen Days”. לא היה, לא נורא.


בשיעור בריאות היה בוחן קל נורא. לאחר מכן היו כמה מצגות, ואז התחלנו לדבר חמש דקות על סקס. מסתבר שיש מישהו בכיתה שיודע המון דברים, וככל הנראה הוא מנוסה בזה. האירים האלה.


והנה ידיעה שהתקבלה לפני חצי שעה: סיימתי את העבודה על רוזבלט. עשרים ושישה עמודים של עבודה על איש שכתב נאום. מרגש ביותר. עכשיו צריך לבדוק איך אני עושה עליו הרצאה של חצי שעה.


מכיוון שהמורה שלי למתמטיקה נסעה לכמה ימים, יהיה לנו מורה מחליף. המורה הזה לא יהיה אחר מהמורה שהחליף את המורה להיסטוריה כשהוא היה חולה. מעניין אם הוא יעשה לי פרוטקציות. נקווה רק שהוא לא יתחיל לדבר עלי בכיתה. אני לא אוהב את זה.


ולסיום, אני רוצה להכריז על עצמי כבן-אדם היחיד בעולם שקיבל אצל המורה הפסיכית שלי שלושה 88 ברצף במבחנים של האוצר מילים. מגיעה לי מדליה.


והמשפט האמריקאי להיום: “Battle of the Champions”. מה, חשבתם אחרת?


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לBattle of the Champions
  • נטל
    02/06/2005 ב17:27

    נו, אני בטוחה שזה יותר כייף מבגרויות וכאלה.
    האמריקאים האלה, טיפשים.
    להיות מצליח שם זה לא כזה קשה.

    יומנעימ,
    נטל

    הגב
    • nadavs
      03/06/2005 ב0:20

      להיות מצליח פה זה מאוד קל. כל מה שצריך זה תא מוח אחד לפחות.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.