ומצידי שכולם ידבקו

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום היה השיעור שחייה הכי משפיל שהיה לי עד עכשיו. אפילו השיעור שבו הייתי במסלול עם אדיוט מוצהר שטען שאני “שוחה כאילו שאני טובע” לא מגיע לרמה של זה. אני נשארתי היום מחוץ למים לאות מחאה על זה שהאף שלי החליט לבגוד בי ולהתמלא חומר ירוק. בדרך כלל בואו של החומר הירוק אומר שאני לא צריך ללכת לבצפר (ע”ע כיתה ו’, כיתה ח’), אבל כאן חייבים ללכת אלא אם יש לך אישור מבית החולים שיש לך אק”ג ששואף להיות קו ישר.

הפעילות המרתקת שהיתה לכל אלה שלא יכלו (או לא רצו) לשחות היום היתה ללכת מסביב לאולם, לרדת ולעלות בכל גרם מדרגות אפשרי ולאחר שעליתי חזרה לעשות 10 “שכיבות סמיכה” על המעקה. לאחר שראיתי שהמורה מתמקדת בעיקר בבריכה החלטתי להנות מהליכה רצופה שתיקטע רק בשלושה גרמי מדרגות שונים לאורך המסלול שיבחרו באקראי. על שכיבות הסמיכה ויתרתי לגמרי, ועשיתי בסך הכל שלוש.

מחר אני נכנס לבריכה, ומצידי שכולם יבואו עם טישו וילכו מסביב לאולם. אני לא מוכן לעבור את הדבר הזה שוב בחיים שלי. יש גבול לכל דבר. ועוד משהו: היום התחילו ללמוד סגנון חדש, גב. למזלי הם לא עשו ממש הרבה, רק לשכב על הגב עם המצוף ולדחוף ברגליים, ככה שמחר נעשה בדיוק אותו דבר.

בשיעור אנגלית סיימתי לכתוב את הטיוטה השניה ואפילו לקבל עליה ביקורת. הביקורת הפעם היתה ממישהו שאני סומך עליו שיתקן לי את הטעויות שלי, ולא קוריאני (שהתברר שהוא חובב גברים) שהרמה שלי באנגלית שנולדתי היתה יותר טובה משלו עכשיו.

בחלק השני של השיעור המשכנו את ההכנות לקרב הגדול על עשר הנקודות למבחן המסכם באוצר מילים. צריך להכין מאה שאלות (מאה!) בשביל לשאול את הקבוצה השניה. הקבוצה שיהיו לה הכי הרבה נקודות תנצח. מי שלא ינצח, יקבל “רק” תוספת של 5 נקודות לציון שלו. חמש נקודות זה המון אצלה.

ואם מדברים כבר על אוצר מילים, המבחן שלי באוצר מילים חזר כשכתוב עליו 88. כיאה למבחן באוצר מילים (ומבחן בכלל אצל המורה הפסיכית), הציון שלי היה השני הגבוה ביותר, בהפרש של כמה נקודות טובות. למזלי המורה לא שמה לב לכמה דברים בסיסיים שצעקו “אני לא נכון!” במבחן. אחד מהם היה שאותה מילה שהיתה כתובה באותו שורה בדף היתה כתובה לא נכון. על החלק של האיות ירדה לי נקודה, ועל החלק השני לא. עוד בעיה קשה במבחן היתה העובדה שבאחד החלקים בו היתה תשובה שחזרה פעמיים. חוק יסוד במבחנים אומר: “להגיד ברור את כל ההוראות”. המורה מתעלמת ממנו באופן נחרץ. מעצבן.

בחלק של הנכון/לא נכון קיבלתי 15 מתוך 15, שזה כבוד גדול. נראה לי שאני השלישי בכל הקריירה שלה שהשיג כזו תוצאה. עוד דבר משמח במבחן היה שהמורה שלי חישבה את הנקודות לא נכון, והוסיפה לי בטעות עוד שתיים. לא שאני מתלונן, הנקודות האלה יעשו בסוף את ההבדל בין עובר לנכשל.

השיעור שחייה פורט כבר קודם, למקרה שלא ראיתם תלחצו על הלחצן עם החץ למעלה בצידי הדפדפן שלכם ותקראו, עצלנים.

בשיעור היסטוריה התחלנו לדבר שוב על כמה שארה”ב חזקה וטובה. יופי לי שהם ניצחו במלחמה הקרה, זו לא בעיה שלי שלהם ולרוסים יש כ”כ הרבה בעיות ביחד. וחוץ מזה, הם האחראים הישירים על הוצאת מתכות מכדור הארץ ע”מ לבנות דברים שמשמשים להרוג בתוכם אנשים (ע”ע אילן רמון). חוץ מהשטויות האלה, קיבלתי 100 במבחן. המבחן היה נורא קל, תשאלו את כולם. מחר אני אדע על החיבור (רק שלא יקרא אותו).

בשיעור מתמטיקה דיברנו על כדורים. אני הרבה מה לדבר עליהם, חוץ מזה שהם קרציות. מה איכפת לי מהשטח פנים שלהם? היתרון היחיד שלהם הוא שאין להם יותר מדי סוגי שטחים. ארבע פאי אר בריבוע. חצי כדור? שלוש פאי אר בריבוע. יחי הכדורים! או שבעצם לא. הם קרציות.

בשיעור בריאות דיברנו על מריחואנה, והתברר שכמה תלמידים יש ידע על מריחואנה שלא יבייש חוקר משטרתי מנוסה. מעניין מאיפה זה.

המשפט האמריקאי להיום: “Battle of the Champions”. השם של התחרות המרתקת שתיערך באחד ביוני בשביל להשיג כמה נקודות בונוס במבחן באוצר מילים. מרתק.

יום טוב.

שלכם,

nadavs