ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
הפוסט הזה יחולק לשני חלקים: חלק אחד הוא האירוויזיון והחלק השני הוא דברים כלליים שקרו היום. מוכנים? הנה זה בא:
האירוויזיון לשנת 2005 היה היום. האירוויזיון היום היה החמישים, והוא הונחה ע”י שני אוקראינים שמתאמצים נורא לדבר אנגלית. אם שמתם לב, בכותרת של הפוסט יש תיאור מדוייק מאוד של התחרות. תחרות בריתות, לא שירים. בטח שמתם לב שכל המדינות הקומוניסטיות לשעבר נתנו לרוסיה כמה נקודות. הסיבה היא די פשוטה: אם הרוסים לא יקבלו מהם נקודות, הרוסים אומרים לבוריס וסרגיי לסובב את המפתח ולשגר פצצת אטום. פשוט וקל. עוד ברית עתיקה היא ישראל-צרפת. הצרפתים נדיבים במיוחד, והם אוהבים לתת לנו 8, 10 או 12.
ההפתעה הגדולה באה ממונקו שנתנה לנו 12 נקודות, למרות שההפתעה הגדולה יותר היא שרק מונקו נתנה לנו 12 נקודות. עם כמה שאני סובייקטיבי לגבי העניין, השיר שלנו היה המוצלח ביותר. השיר הנורווגי נראה כמו אסון, ודי מדהים אותי שהם לא קיבלו מקום בין האחרונים.
למי שממש התעניין בטקס הניקוד, בוודאי שמתם לב לשני דברים. אחד, האוקראינים פישלו בחלוקת הנקודות של עצמם. הם היו צריכים להתחיל את הנקודות שלוש פעמים מחדש ע”מ לתת את הנקודות. הדבר השני, בוודאי שמתם לב שכל המדינות דוברות הצרפתית נתנו נקודות ל”גראס” (יוון) ול”חונגריה” (הונגריה). פשוט מצחיק אותי המבטא הזה.
ולסיכום, אנחנו קיבלנו את הנקודה הראשונה. אנחנו הובלנו בנקודה אחת על ההתחלה. אל תתוכחו מי היה יותר טוב. ולסיום, אין יותר תיירות ליוון, פולין, קפריסין וטורקיה. אפילו נקודה אחת לא ראינו מהם.
ולעניין אחר:
תקפה אותי הצטננות. זה סימן מאוד רע. דבר ראשון, אני שונא להיות מצונן. זה אומר כמה ימים של הסתובבות עם גליל של נייר טואלט שהולך ונגמר מהר מאוד. הסיבה השניה שזה רע היא פשוטה מאוד: זה אומר שהגיע הקיץ. לכל מי שלא יודע, הקיץ בלוס אנג’לס חם מאוד. אמנם יש מקומות הרבה יותר חמים, אבל הלחות פה יכולה להרוג כל אחד (חוץ מתל-אביבי מנוסה). אמנם הלחות פה הרבה יותר נמוכה ממה שאני הייתי רגיל, אבל זה עדיין נורא. פתאום שיעורי שחייה לא נראים כ”כ נורא. לצערי, נראה לי שלא יתנו לי להכנס לבריכה ולהדביק את כולם. מעניין אם צינון נחשב תירוץ מספיק טוב לא להכנס לבריכה ופשוט להסתובב באולם כמו מפגר. מי יודע.
ולמי שלא שם לב, היום הבלוג שלי חוגג שלושה חודשים. בחיי שזה נראה כאילו פתחתי אותו אתמול. כתבתי כבר 111 פוסטים (כולל זה), זכיתי לעבור 1155 כניסות, הגעתי ל-13 תגובות, אבל אין מה לעשות: הפוסט של סיקס פלאגס עוקף את כולם באורך בקלות. וכן, אני אמשיך להזכיר את זה עד שאני אכתוב מתישהו פוסט יותר ארוך מהפוסט של סיקס פלאגס. עד אז, תהנו.
אין משפט אמריקאי היום, אבל אני אגיד לכם שעוד 32 ימים יהיה פה פוסט סיכום שנת לימודים. אני כבר לא יכול לחכות.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
האורווזיון זו בהתחלט חוויה, חח 🙂
חוויה בהחלט. נורווגיה ורומניה היו חוויה שלא תישכח. גם שוויץ, עם השיר "Why don’t you kill me?".
nadavs
לא היה לי תחת [?!] לראות את הארוויזיון אבל אמרו לי שהייתה לישראל אחלה הופעה. ושמעתי את השיר כמה פעמים, זה באמת שיר טוב.
יש לך הישגים טובים ל-3 חודשים. :]
אגב, זאת אני. dark angel. בלוג חדש.
מה כ"כ "מפחיד" בלראות את האירוויזיון? זו תחרות שירים.
החלק המפחיד היה רומניה ונורווגיה. רציתי להתחבא מתחת לשמיכה.
nadavs
אוי. התכוונתי שלא היה לי ראש לזה, לא היה לי כוח.
רגע, זה מוציא אותי עם ראש תחת.
לא משנה.
למה רק "מפחיד"?
האמת, לראות נורווגי בחליפת כסף צמודה ומתרחבת למטה+ שערות על החזה, אל-לה צביקה פיק, תוך כדי ניפוף נמרץ במוט עם צעיף כתום בקצה, זה לא בדיוק הדבר שיגרום לך לישון טוב בלילה.