ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום בערך בשעה 12 בצהריים יצאנו למסיבת יום הולדת של חברים. ידענו שלחברים האלה כסף לא חסר, אבל לא שיערתי לעצמי כמה לא חסר להם. הם לא מליונרים, אבל בהחלט יכולים להרשות לעצמם די הרבה דברים.
כשהגענו הבן הגדול שלהם הפעיל את כל הילדים הקטנים. בלוני מים, בריכה (כן, בריכה), טונות של אוכל ויין. מה שבא ליד. מה שעוד היה נחמד, היה שולחן ביליארד.
לאחר כמה משחקים ראשונים שלי בבילארד, הגעתי לכמה מסקנות חשובות לגבי המשחק הזה: המשחק הזה קשה, הכדור השחור מעצבן, יש יותר דרכים לעשות עבירה מלא לעשות עבירה והמקל עושה שפשפת אדירה ביד. היא עדיין כואבת לי.
אחרי שלמדתי לשחק קצת, גיליתי את נפלאות הכדור השחור. ידעתי שהוא שמור לסוף, אבל הלבן כנראה לא ידע ודחף אותו פנימה. כמו שניחשתם, הפסדתי.
בכלל, כדי לנצח בביליארד צריך למלא כ”כ הרבה תנאים שהרבה יותר קל להפסיד. אתה צריך להכניס את כל הכדורים מהסוג שלך, להגיד לאן אתה רוצה להכניס את הכדור השחור ואז רק לשם להכניס אותו. אם תכניס אותו לכל מקום אחד, תפסיד. אפשר להסתמך על זה ששחקנים לא ממש מקצועיים יכניסו את הכדור למקום הלא נכון ויפסידו.
אחרי שכולם התחילו ללכת, נכנסנו אל תוך הבית וראיתי את המתנות. הלוואי שהיו נותנים לי כאלה מתנות. פינבול (רק יותר טוב), משחקים נחמדים, ורובוט לבן ומוזר שהולך, מדבר ועושה עוד כמה דברים (כמו להרים משהו שממש דחפו לו בין ה”אצבעות”). כנראה שאני יכול להמשיך רק לחלום על מתנות כאלה, אבל אולי אני אקבל אותן.
אנחנו נתנו משחק נחמד שצריך להתחרות נגד הזמן ודברים כאלה. מבין כל האנשים שהיו שם, אני היחיד שיכול לסיים את המשחק לפני שנגמר הזמן. בתור אחד ששיחק במשחק הזה שעות על גבי שעות, לוקח לי בדיוק 20 שניות לסיים אותו. כל השאר נתקעו בשלב הראשון.
כאשר אמרנו שאנחנו יוצאים, השעה היתה שבע ועשרים. כאשר יצאנו, השעה היתה תשע ועשרים. מסקנה – לוקח לנו שעתיים לצאת מבתים של אנשים. למזלינו הנסיעה היא בדיוק שלוש דקות.
מחר אנחנו לא יוצאים לראות הופעה של שרית חדד. נכון שזה חלק מיום העצמאות, ונכון שאני אוהב את מדינת ישראל, אבל אני לא מתכוון להידחס בחום של המקום עם עוד חצי מליון ישראלים. אה כן, גם שרית חדד מופיעה שם.
עד כאן להיום. מחר כנראה ניסע למקום הרבה יותר שקט ופחות הומה. מחר גם יש שיעורים.
אין משפט אמריקאי. החברים שלנו ישראלים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
חשבתי שהעובדה שאתה גר בבוורלי הילס גורמת לך להפסיק להתרגש מעושר…מסתבר שלא.
וזה באמת לא שוה את זה, בקושי הלכתי בעצמי – ואני בארץ.
אני לא אגיד שאני מאושר פה, אבל אני גר לא אגיד שאני מדוכא.
אם התכוונת לעשיר, אני לא עשיר.
ואני לא אלך בחיים להופעה של שרית חדד. גם אמריקאים וגם שרית חדד? זה כבר אייקיו שלילי!
nadavs
אני לא יודעת אם אתה עשיר או לא, אבל העובדה שאתה גר בבורלי הילס מראה שאתה יודע מה זה פאר והרבה כסף – גם אם הוא לא שלך ואתה מקבל אותו רק בגלל העבודה הזמנית של אבא שלך.
איכססס שרית חדדד… פרחה מזרחית בעע…
לא יפה להגיד איכס על מזרחים. יש כמה כאלה שהם נורמלים, כמו… אממ… בטוח יש לך כמה דוגמאות.
nadavs
ד"א- ראיתי שכתבת שההימנון של ארה"ב לא טוב, לדעתי הוא הרבה יותר טוב משל ישראל. הוא שמח וזה מספיק, לעומת ישראל ההמנון הדיכאוני הזה!